נפתח בבדיחה:

אישה נכנסת לחדר הרופא עם בתה בת ה-16.
הרופא מסתכל על הבת ואומר, "טוב, תתפשטי בבקשה."
"אבל דוקטור", אומרת האמא, "זו אני שחולה"
"את?" אומר הרופא, "את רק תוציאי לשון…"

ואחרי שצחקנו… התקשורת רועשת וגועשת סביב פרשת "הזמר" שקיים יחסי מין בהסכמה עם קטינות. לכל אחד יש מה לומר בעניין והתגובות נעות בין גינוי גורף למעשיו לבין טענות קשות כלפי הבנות, הוריהן ובכלל התרבות שנוצרה סביב אבק הכוכבים ומה שילדות צעירות מחונכות לעשות כדי לשאוף קצת ממנו.
נהיה סלט של מילים, רגשות ויצרים סביב הפרשה. קראתי תגובה של מישהו ברשת, בסגנון "מי שעושה אורגיות שלא יתפלא שבסוף דופקים אותו"… תגובה מטופשת לדעתי.

למבוגרים בלבד

שתי מילים. זה הכל. הייתי יכול לסיים כאן את הפוסט אבל כנראה שבמדינת ישראל מודל 2013 לא ברור לגמרי מה מותר ומה אסור. אני מרשה לעצמי מהמקום של צלם שעוסק בעירום, ארוטיקה ומיניות של אנשים לנקוט עמדה. כשהקמתי את סטודיו אקספוז וכיוונתי אותו לתחום העירום והארוטיקה, הגדרתי גם קוים ברורים לגבי מי הקהל של הסטודיו: אנשים בוגרים. אין כניסה לקטינות. נקודה. למעשה, נדיר שאני מצלם מישהי בתחילת שנות העשרים שלה. תצחקו, אבל פעם הגיעה בחורה בת 22 להצטלם, יחד עם … אמא!
אם נחזור לפרשת הזמר, הרי שאין לי בעיה אם יבחר לנהל אורגיות סוערות, או לשיר קריוקי בדירה שכורה תוך שהוא עוסק במלאכת קודש זו או אחרת. יש לו החופש לעשות כרצונו. הבעיה כמובן מתחילה כשהמעורבות באירועים הללו הינן קטינות. נטענו טענות גם נגד השימוש בכסף, במעמד ובעובדת היותו כוכב על מנת לגייס נשים למסיבות המין הללו. הגם שזה ראוי לגינוי, לפחות לו היה מדובר בנשים בוגרות, והדבר נעשה בהסכמה, אפשר לבוא בטענות גם לצד הנשי במשוואה. לעומת זאת כשאנשים יוצאים נגד ילדה בת 15-16 על התנהלותה זה עדיין לא פוטר את הנאשם (לכאורה) מאחריות למעשיו. וקצת קשה להפיל את התיק על הילדונת, תהא "מפותחת" או מפתה ככל שתהיה.
המסר שלי: סקס הוא עניין למבוגרים. אמנם, מרבית הנוער לא מגיעים לגיל 18 כשהם בתולים, אבל יש הבדל בין נער ונערה בני אותה כיתה שמחליטים לקיים יחסי מין זה עם זו, לבין מערך גיוס נערות משולהבות מקהל מעריצות של כוכב נערץ היישר לאורגיה… חכו כמה שנים, טוב?
עוד נשמע הרבה על הפרשה, ובטח יכנסו לתמונה עורכי דין שיהפכו אנשים מעורבים לקורבן, או להיפך.
שורה תחתונה – הגם שהכל נעשה בהסכמה, או אפילו, לצורך הדיון, ביוזמת הקטינה: כל זה היה יכול להימנע בפשטות: אתה בוגר? תתרחק מקטינות. ואם יש לך ספק, תתרחק גם מבנות 18.

נחזור לרופא מהבדיחה שפתחה את הפוסט. ציחקקתי, ברור, בדיחה לא רעה. אבל תכלס? לא מבין מה יותר סקסי בבת ה 16 מאמא שלה בת ה 40. אז שיהיה ברור: כצלם, בסטודיו אקספוז אני שולח את בת ה 16 הביתה מיד כשהיא מתייצבת בדלת, והאמא מוזמנת להוריד את הבגדים… 🙂

ארוטיקה אוהבת קשרים. לא תמיד ברור הקשר, אבל הוא שם.
מקבץ תמונות של דברים שאפשר לעשות עם קשרים, ואפילו לא צריך פרוטקציה…

הימים כבר קצרים מאוד, השמש שוקעת מוקדם והערב הולך ומתארך.
אמנם יש יופי וחיוניות בשקיעות המאוחרות ובקצב התוסס של שעון הקיץ, אך שעון החורף והעונה המתפתחת כעת מזמנים לכם הזדמנויות מרתקות וחויות מרגשות. צריך רק לחדד את החושים.

להצטופף זה כבר לא בחוף הים

הסלון עושה קאמבק. לא, זה לא הסלון של האבטיח והגרעינים והופ, לרוץ הלאה (כי עוד יש אור בחוץ ואפשר להצטופף עם עוד מאה אלף איש בים)… זה הסלון של הכירבולית ומשקה חם… סלון של לרבוץ בלי למהר לשום מקום.
אפשר ורצוי לארגן איזה סרט טוב ולעמעם את האורות, לאות הזדהות עם החושך המוקדם בחוץ. אם האויר בחוץ קצת קריר אל תמהרו לסגור את כל החלונות, תשאירו לפחות חריץ ותנשמו… איזה כיף, מתי אפשר לנשום ככה בקיץ? אה כן, ותהיו ביחד, לא לבד.

לארח, להתארח

אז נכון שכבר לא נפגשים עם כל העולם ואשתו בחוץ, אבל זה הזמן דוקא לעבוד על המפגשים האחרים.
להזמין אורחים הביתה, לקפוץ להתארח אצל חברים, ואולי אפילו לארגן איזו מסיבונת סתוית… אלכוהול אגב מחמם יופי את האוירה כשקר…

לגעת

מה יותר מחמם מלגעת, להתכרבל, ולהעביר חום הדדי?… אז בבקשה, נא להתקרב! סוף סוף כבר לא חם ונגמרה העונה המיוזעת. אם אתם בכל זאת מתגעגעים לזיעה משום מה תטפלו בזה בדרכים אחרות… יש אלטרנטיבות לשמש הקופחת 😉

לקפוץ לסטודיו אקספוז

וולקאם, הסטודיו כבר לגמרי בראש הסתוי, ומוכן לחורף. האור העמום באקספוז יעטוף אתכם בשמיכה של ביטחון והמוסיקה תלטף לכם את האוזניים. האוירה החושנית תזכיר לכם שאפשר להתקלף מהשכבות המיותרות לא רק בקיץ, ושבאקספוז יש לזה גם קסם מיוחד של גילוי, מסע והצצה לעולם שמשלב אמנות, עירום ואהבה. אהבה עצמית, כי אם לא תאהבו את עצמכם וגופכם איך האחרים יאהבו? ואהבה הדדית, כי אם תבואו בזוג מובטחת לכם פתיחה חמה במיוחד לעונה הקרה. הסשנים של סטודיו אקספוז הם חויה שחייבים לעבור, אז תתכווננו לתדר הנכון, תרימו טלפון ונקבע…ושיהיה סתיו חושני!

כבר כתבתי כמה פוסטים על המדיניות השמרנית של פייסבוק בכל הנוגע להעלאת והצגת תכנים הכוללים עירום. פייסבוק הנהיגו קו שמרני שמטרתו לדבריהם למנוע מילדים להיחשף לחומרים שאינם מתאימים לגילם, ובכלל, להגן על אנשים שמוצאים תכנים כגון צילומים הכוללים עירום פוגעניים. נשמע קצת מתחסד, במיוחד כשפייסבוק מאשרים באותה נשימה הצגת תמונות פרובוקטיביות הרבה יותר מתמונות עירום אמנותי, ובלבד שיהיו כמה פיסות בד במקומות הנכונים (פטמות ואיברי מין).
כעת הגדילו בפייסבוק לעשות והם מאפשרים להציג אצלם אפילו סרטוני וידאו המתעדים הוצאה להורג בעריפת ראשים, לא פחות. קראו על כך עוד כאן. לדבריהם, הצגת תכנים מסוג זה תותר כל עוד הם יוצגו בקונטקסט שלילי המגנה אותם ומעלה את הנושא על סדר היום.
אפשר להתווכח על כך, כי אם פייסבוק החליטו לתרום במשהו לבטחונם של אנשים במדינות המאפשרות לזוועות כאלה להתרחש, הרי שהדבר ראוי לפחות למחשבה נוספת ולא לשלילה ולגינוי על הסף. יחד עם זאת, פייסבוק מציבים את עצמם (שוב) בתפקיד השופט, שלא לומר האלהים, כשהם מתיימרים לקבוע עבורנו את האג'נדה, להגן עלינו כשצריך, ולחשוף אותנו לזוועות כשלדעתם זה משרת לכאורה את טובת אוכלוסיית העולם. כשפייסבוק מוכנים להכיל סרטונים של עריפת ראשים אבל מתנגדים לזוג ציצים חשוף, בטיעון שיש מי שעלולים להפגע מכך, הציניות חוגגת, וקשה לגלות הבנה או אהדה לנימוקים שלהם.
שון הייד כתב על כך ב CNN טור חשוב שכדאי לקרוא, ובו הוא מעלה את פייסבוק על המוקד ומאשים אותם שתכלס, אחרי כל הנימוקים היפים, הם בסך הכל מעוניינים בעוד טראפיק. הגם שאני נוטה להסכים איתו אני מתפלא שהם עדיין לא גילו שציצים חשופים זה אחלה טראפיק.
ובכל זאת, בלי שום קריצה הומוריסטית, אין כל "הגנה על ילדים" בהצגת עריפת ראש בפייסבוק. נהפוך הוא, בסרטון של שניות ספורות אפשר לשנות את חייו של הצופה לנצח, במיוחד אם מדובר בילד. התמונות הללו עשויות לרדוף אותו עוד זמן רב, ובמיוחד במדינה כמו שלנו לא צריך לחפש הרבה כדי למצוא חוות דעת של פסיכיאטרים ועובדי רווחה על ההשפעה של חשיפת ילדים לטרור, אלימות ותוצאותיהם.
אולי זה המקום להזכיר למארק צוקרברג ומשמרות הצניעות שלו, שאותו ילד עליו הם מנסים להגן מחשיפה לזוג שדיים משחיתים, נחשף להם בלאו הכי בטלויזיה, בחיים הנורמליים בכל חברה חופשית ומודרנית, ברשת, במוזיאון, ואפילו בחוף הים. יש הטוענים שהוא פגש בהם עוד בהיותו תינוק רך ותמים, כזה שיונק חלב פעם בשלוש שעות – היכרות די אינטימית עם האיבר המקסים הזה. צאו מהלחץ, שחרר את העניבה צוקי.
שורה תחתונה – מסתבר שבפייסבוק מרגישים שעדיין אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו: מצד אחד לנסות לא לפגר אחרי המתחרים שמביאים כל חדשה מרעישה ומזעזעת בזמן אמת מכל מקום בעולם, ומצד שני לשחק את המשחק השמרני והמתחסד שמתיימר להציג את פייסבוק כמקום בטוח לילדים. יה, רייט.

כל השנה הוא פועם…
פעמים זו פעימה שקטה, לא מודעת
אך יש רגעים שאנו מרגישים אותו שם…
אולי זה רגע של פחד, בהלה
או רגע של התרגשות מפעימה
אולי זה מופע מרגש או שיר סוחף של אמן אהוב
ואולי זה כי נפגשתם… והתרגשתם…
כל השנה אנחנו חיים
פעמים עוצרים לעשות חשבון נפש,
ויש לפעמים שאנחנו מגלים שכל כך הרבה זמן לא עשינו.

ואז הוא מגיע, הראש הזה, הראש של השנה…
ראש קשה.
במיוחד השנה, כל כך מוקדם, בתוך הקיץ.
ראש בקיר.
שנה טובה, שנה טובה, עומס של ברכות,
אנחנו עוד כל כך עסוקים, למי יש זמן??

אבל אז פתאום זה מגיע… הרגע הזה, אולי בשעת לילה מאוחרת. אחרי עוד יום עבודה אינסופי לתוך הערב והלילה, או במסע הבישולים והנקיונות לחג, כשהלילה פורש את חסותו ויש פתאום כמה רגעים של שקט, שקט אמיתי. בלי מלחמות, בלי חיסונים, בלי פוליטיקה ובלי רעשים.
ואז, ברגע הזה…
הראש פוגש את הלב…
ואיזה רגע קטן של הזדככות, אולי צביטה, או הוקרה…
רגע של תקוה
כי בכל זאת החג הזה
כשמפשיטים אותו מכל הרעש והעומס
מצליח לחבר אותנו למשהו. למישהו.
לעצמנו…
אז ברגעים כאלה, עם חוסר מצטבר של שעות שינה,
ועם ריצות של בוקר, וסחיבות של צהרים, וחיוכים של ערב, ונהיגות, ותיקונים, ותקלות, ומתחים, ו… ו…
עוצרים…
לוקחים נשימה…
ועם חיוך, וכוונה כנה, מברכים:
שתהא שנה טובה!

כל השנה הוא יפעם…
פעמים זו תהיה פעימה קצובה, לא מודעת,
תוצאה של שלווה, או אדישות, או תרדמה
אך לפעמים נצא מגדרנו
תהא הסיבה אשר תהא
ונרגיש אותו פועם
ונרגיש אותנו נושמים
ומי יתן ובאמת הלב יעלה על גדותיו השנה,
ונעבוד עם הראש, אבל גם עם הנשמה, הנשימה…
וככה, במסלול שכולו רצף של רגעים
נבנה לעצמנו שנה טובה. שנה של חיים.

חום יולי אוגוסט. זה לא שפוי. בחוץ שמש קופחת ומיום ליום הטמפרטורות נוסקות ואיתן גם אחוזי הלחות. מי בכלל רוצה לצאת החוצה לתופת הזו? אני מתחפר במרתף המפנק של אקספוז עם משב ארקטי צונן מהמזגן ומוסיקת צ'יל אאוט אוורירית… יש מצב שבאוקטובר-נובמבר אני אוציא החוצה קצה של אצבע לבדוק את הטמפרטורה וכיוון הרוח. עד אז בירה צוננת זה המרענן הרשמי, והלקוחות של אקספוז הם הצד היפה והסקסי של הקיץ.
החום מקלף אותנו מהשכבות. אתם מגיעים אליי כל כך הלומי שמש שההתפשטות מהבגדים ממש מתבקשת. לחקור, לחשוף, להתנסות, ובהתאם לעונה זה לא בא בכבדות מהוססת אלא בקלילות של הסרת חולצה בחוף הים, בגל מתנפץ ומקציף אל החוף.

סשן צילומי עירום אמנותי בסטודיו אקספוז

אז זו ההזדמנות להזמין אתכם לברוח מהחום למקום עם אוירה אחרת לגמרי… חמה לא פחות. הסשנים של סטודיו אקספוז מתאימים לנשים, גברים (מתנה או הפתעה סקסית לבן/בת זוג), לזוגות (חויה מהממת בשניים, מתנה רומנטית וסקסית ליום הנישואין, יום הולדת, או סתם ליציאה מהשגרה) וגם לאירועים מיוחדים עם מספר משתתפים, כגון מסיבת רווקות, ועוד…
נותרו מספר מועדים אפשריים לאוגוסט הצפוף, ואתם מוזמנים להתקשר אליי 054-6622678 ולפתוח יומן.

הניוזלטר של סטודיו אקספוז יוצא לדרך

מרבית האנשים שמגיעים לאקספוז רוצים לשמור על קשר. ואני שמח לשמור על קשר איתכם!
לבקשת הלקוחות ואנשים נוספים שמפרגנים ועוקבים אחר הבלוג, האתר והפייסבוק של אקספוז, יישלח למייל של המעוניינים ניוזלטר ובו תמונות, עדכונים על המתרחש בסטודיו, עדכונים על מבצעים ועל פעילויות נוספות שאני מארגן בו. אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר (שלחו מייל ל office@studioexpose.co.il ובקשו להצטרף) ואני אדאג להוסיפכם לרשימה. המייל הנ"ל הוא גם הכתובת לבירורים ולתגובות והצעות. דברו איתי… תמיד קשוב!
שיהיה לכולנו קיץ חם וסקסי!
אישית אני כבר מחכה לסתיו 😉

כורסא. מן אביזר כזה עם המון פרשנויות אפשריות. כורסא יכולה להיות הכי "סבתא חנה"; סולידית, שמרנית, מוקפדת, מהוגנת. והיא גם יכולה להיות אחרת. פרופס לצילומים ארוטיים למשל.
הכורסאות בסטודיו אקספוז ראו דבר או שניים במהלך שרותן הנאמן בסשנים של הלקוחות. סבתא חנה היתה נתקפת קוצר נשימה, או אולי אם זו ממש סבתא חנה מיוחדת היא היתה קורצת ונזכרת ב"כשאני הייתי צעירה…"
לכו תדעו, לכולם יש סודות, אולי גם לסבתא היו? אני רוצה להאמין שכן.
לא מזמן בועידת הנשיא התקיים פאנל בו ראיינה אילנה דיין את שמעון פרס. היא שאלה אותו לפני סיום אם יש משהו שאנחנו עדיין לא יודעים עליו? פרס, בן תשעים אבל צלול וחיוני כמו בקבוק מים מינרלים ביום קיץ לוהט, לצידו לא פחות משרון סטון, ענה בחצי קריצה שאנשים שאין להם סודות הם אנשים משעממים. אחלה תשובה. במיוחד אם שרון סטון יושבת לידך ומריצה איתך דחקות וחיוכים.
בחזרה לסבתא חנה. באמת שאחת הספות בסטודיו נתרמה לי ממישהי שהסלון של סבתא רבץ אצלה בבית שפינתה וחיפשה מי יפרוש עליו חסות. כורסא אחרת אספתי מאחד דתי, שהחליף סלון ורצה הגורל ועברתי עם הרכב בדיוק כשהוא הוריד את הכורסא לרחוב להשאירה לכל חפץ. חפצתי. לפעמים נדמה לי שרוח הקודש קצת מאוכזבת. פעמים אחרות אני בטוח שהכורסא זוכה להשגחה עליונה ולכבוד של מל(א)כים.
כך או כך, מקבץ כורסאות לתחילתו של שבוע סקסי.

עירום ללא עירום, או בגדים ללא כסות… איך שלא תהפכו את זה מדובר בשילוב סקסי. ניתן לומר באופן כללי שכאשר העירום והבד נפגשים, מובטח לכם מסע סקסי ומסעיר למחוזות הארוטיקה.
בייבי דול למשל, בגד שתכליתו תמימה – כותונת שינה עדינה וקלילה. בפועל מדובר באחד הפריטים הערמומיים (תרתי משמע) במלחתה הנשית. הבגד הזה נולד לטיזינג. החל מאורכו הקצרצר, המשך באיך שהוא יושב על קימורי הגוף הנשי בהיותו קליל ומלטף, ועד לגירסתו השקופה, זו המשלבת את כל הכתוב לעיל יחד עם ההצצה אל מה שמתחת לבגד. ובכן, היום נסתפק בהצצה קטנה לעולם רחב של פוטנציאל סקסי בצילומים ובחדר המיטות 🙂

לידיים יש תפקיד חשוב בצילומי אנשים, לא רק בעירום. הן מספרות לנו המון. מבט בידיים יכול לומר משהו על גיל, על מין, אפילו רמזים לקורותיו של האדם המצולם. תנוחת הידיים גם היא משמעותית מאוד. הידיים יכולות לשדר שליטה, כניעה, עייפות או ריגוש חוקר…

לעתים הידיים משמשות להסתרה. זה יכול להיות אקט של בישנות, ואולי לפעמים זו דוקא התרסה, סוג של "הפוך על הפוך" – עירום מוצנע שכזה. אני אוהב את המשחקים שאפשר לעשות עם התפר שבין עירום מלא להצנעתו (אם זה בעזרת הצל, או אביזרים, או לענייננו – הידיים)

הידיים הן גם מגרש משחקים בחדר המיטות, ואם נלך עוד קצת למחוזות האפלוליים – עולם הקשירות. הנה הצצה לסשן צילומים ששילב עירום, ארוטיקה, וקשירות. מה כפות הידיים משדרות כאן?…

ולסיום, הידיים בצילום עירום מיני וארוטי, מנווטות את הדרך. הן מלטפות, מזמינות, מסמנות את הנתיב, מתגרות ומכניסות תנועה ממשית לצילום סטטי.

עד כאן להפעם, תהנו עם הידיים, הן עושות פלאים, בסטודיו ומחוצה לו. לא התאפקתי והוספתי עוד תמונה אחת, ואזהרה או אם תרצו פיתוי: הידיים יכולות לשמש גם להפעלת פלוגר ושאר אביזרים שובבים 😉