תקופה מרתקת בסטודיו אקספוז, בעצם מתי לא?
הקיץ מכה בנו ללא רחם. אז קודם כל הסטודיו התחדש במזגן חזק יותר שמצליח לצנן את האויר אבל לא את האוירה. הסשנים נועזים ופורצי גבולות כמו שזה תמיד באקספוז ובין סשנים פרטיים (נשים, גברים) לסשנים זוגיים (יום נישואין, כלולות, ואפילו סתם כך לשבירת השגרה) נותר רק מעט זמן לאטרקציות נוספות. ההיילייט: מסיבת רווקות סקסית בסטודיו אקספוז. תוכלו לקרוא על מסיבה כזו בפוסטים הבאים
מסיבת רווקות סקסית בסטודיו – חלק 1
מסיבת רווקות סקסית בסטודיו – חלק 2
הרעיון מאחורי קיום מסיבת רווקות בסטודיו אקספוז: שילוב של האירוח במקום מפנק ואינטימי, יחד עם צילומים סקסיים בסטודיו, וכל זאת בתקציב שפוי לגמרי שלא קורע את הכיס. אם אתם מכירים מישהי שעומדת להתחתן, או חברה שמארגנת מסיבת רווקות למישהי, תנו להן את הטלפון: 058-6622678 ושיתקשרו דחוף לקבל פרטים נוספים על ערב קסום וחד פעמי באקספוז.
חדי העין שעוקבים בפייסבוק בטח כבר הבחינו בקמפיין החדש שמשלב את הסיפורים האישיים של לקוחות הסטודיו, שהגיעו לאקספוז לחקור ולגלות כמה נועזים הם… אז קבלו גם כאן הצצונת לקמפיין החביב, בשלוש תמונות מדגמיות:

עד כאן העדכון להפעם. הטלפון לבירורים ותיאום צילומים בסטודיו אקספוז: 058-6622678
כמה נועזים אתם?…

לפעמים אני קלאסית, לפעמים אני חזקה
לפעמים אני ליידי ולפעמים אני קלה
לפעמים בלתי מושגת, כמו עושה בכם כשפים
לפעמים אני זורמת, מערבולת יצרים

לקריאת החלק הראשון לחצו כאן

20:45 כל האורות הנכונים דולקים, אני לוחץ פליי על פלייליסט צ'יל אאוט שמתערבל טוב בחלל הסטודיו עם באסים עמוקים. הכל מוכן מסביב. את איזור האירוח הסבתי כבר בצהרים מישיבה על ספות לרביצה קלילה יותר על כריות ופופים ופיזרתי שולחנות קטנים לכל 3-4 בנות שיהיה מקום למשקה ולאוכל…

20:55 קולות נרגשים נשמעים מהמדרגות למעלה. דנה והחברות של יעל יורדות לסטודיו. יעל עתידה להגיע בתשע וחצי. ברוכות הבאות, מראה להן את המקום, הן נרגשות, מתבדחות קצת, אני מסתכל עליהן ומנבא שיהיה אחלה ערב.

מתחילים בהכנות… הן הביאו ים אוכל (תמיד יותר מדי… ) ואגמים של שתיה (מקוה שיתפסו ראש טוב ולא יאבדו את זה לגמרי) ועוד כל מיני אקססוריז ומתנות שקשורים לתוכנית הערב הסקסית שהכינו.  בינתיים אני מתקתק כמה תמונות, לומד להכיר את חלקן בשם, ועונה על שאלות סקרניות על צילום עירום ועל מה שהולך להיות הערב.

21:32 יעלי הגיעה. דנה וחברה נוספת מלוות אותה מלמעלה במורד המדרגות עם שני נרות אדומים שמפיצים אור רך. כיבינו את כל יתר האורות. החברות עומדות כולן בחדר מסביב, כל אחת מחזיקה נר… אני לוחץ פליי על שיר הכניסה המיועד של יעל ובן זוגה לחופה ורץ לצלם אותה נכנסת. זו לא כניסה של מסיבת הפתעה אבל ההתרגשות בשיאה… כשיעלי נכנסת מתחיל בדיוק הפיזמון בשיר והחברות שרות ומניעות את הנרות ימינה ושמאלה… דמעות ראשונות של התרגשות. הערב מתחיל…
————–
שעה אחרי שהגיעו הבנות עמדנו כבר על הספק מרשים. אחרי סיבוב היכרות (למרות שכולן כמעט מכירות)  שכלל פרטי ביוגרפיה בסיסיים וגם פרטים פיקנטיים יותר על כל אחת עברו הבנות לשלב הנישנושים ובמקביל נפתחו בקבוקי האלכוהול והאוירה החלה להתחמם.
השלב הבא היה עוד כמה פעילויות שהן הכינו שקשורות לכלה וקשורות ל… סקס. ליתר דיוק חויות מיניות מעניינות שכל אחת חוותה. זה תמיד עובד טוב במסיבות כאלה, וטוב עוד יותר כשהאלכוהול כבר נמצא בסירקולציה… שובבות. קליק, ועוד קליק, יש כבר לא מעט תמונות שמתעדות את המסיבה, ההתרגשות והצחוקים, אבל עוד יש לפנינו את החלק האמנותי.
התלחשתי עם דנה בצד, השעה היתה בערך 23:30, החשפן תואם לחצות, והחלטנו שננסה להרים משהו מעניין עם הבנות כהקדמה לצילומים שאעשה להן בהמשך…
עברנו לחדר הצילומים, פיזרנו כריות מסביב ו… ביקשתי מתנדבת. חדר הצילומים שחור כולו… אם אני מכבה את האור לא רואים כלום. בשלב ראשון השארתי אור קטן דולק והוצאתי רגע החוצה את המתנדבת שלי להנחיות, מבלי שהקבוצה שומעת… מחדר הצילומים נשמעו ציחקוקים מתוחים ונרגשים. המתנדבת (טוב נו, ענת) הסכימה בקלות לזרום עם התכנון שלי וקפצה לחדר ההלבשה להתארגן.
נכנסתי, כיביתי את האור ונתתי את ההקדמה הקצרה שלי ל"צילום עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז"… סיפרתי להן איך אני מצלם, מה הגישה שלי, מי מגיעים אליי… הכל בקצרה. מבט הצידה, וראיתי שענת מוכנה ועומדת בפתח החדר. ניגשתי ללוות אותה פנימה לחשיכה, הדלקתי פלאש ראשון… התחלנו.
בדקות הבאות הראיתי לבנות איך זה עובד. איך ממצב של לבוש עוברים תוך כדי צילום אמנותי למצב של עירום חלקי, ואחרי עוד כמה דקות עירום מלא, וכל זה תוך כדי שהתמונות מוצגות על המסך מיד אחרי הצילומים…

ענת דיגמנה נהדר, וקלטתי שלפחות חלק מהבנות כבר לגמרי בעניין וישמחו להתחלף איתה על רצפת הצילומים. אלא מה… הצילצול בדלת הזכיר לנו שהמחוגים ממשיכים להסתובב והחשפן כבר נמצא בדלת…
הכנסתי אותו פנימה ולחדר ההתארגנות, עוד כמה מילות סיכום לשלב ההדגמה והבנות יצאו לעוד סיבוב של אוכל ושתיה.
המעבר למופע של החשפן היה חד ועוצמתי. כשהפעלתי את המוסיקה שהביא איתו והרמתי את הווליום התמלא הסטודיו בקצב לוהט ובאסים קצובים. התמקמתי מהצד, צילמתי תמונה, ועוד תמונה, כשהוא בינתיים מתחיל את המופע שלו והן מתלהבות ומשתפות פעולה נהדר. גם באוירה האפלולית של הסטודיו אי אפשר היה לפספס את הפנים הסמוקות של כולן. הערב מתקרב לשיאו… ואני עוד מתכנן להן סט צילומים… חם פה!
אני לא אכנס לפרטים לגבי המופע ותוכנו, רק אפרגן, הוא היה מקצוען, ידע איך להדליק אותן ועדיין להשאר בשליטה על מצב העניינים… בכל זאת בשלב מסויים הנחתי את המצלמה בצד ונכנסתי לחדר הצילומים, משאיר אותן לחגוג באופן פחות מתועד ויותר ספונטני עם הבחור.
בהמשך, סדרה של התלחשויות מהירות בין החשפן – דנה – ואני, סידרה לנו מעבר חלק מהמופע שלו לחדר הצילומים בחזרה… הוא הסכים בשמחה לדגמן לנו קצת יחד עם הבנות. שוב הצלחנו בשיתוף פעולה לשמור שהכל ישאר סקסי אך לא שערורייתי מדי… כשהפריים הכיל תכנים רגישים פשוט לא לחצתי על כפתור המצלמה.
החשפן סיים את חלקו ונעלם בחדר ההלבשה. אני לא לגמרי בטוח כי הייתי עסוק בצילומים אבל היה נדמה לי שמישהי התגנבה אחריו… ראיתי צללית :). בכל אופן מסיבת הצילומים נמשכה. העברנו לפלייליסט של ריקודים, משהו גרובי יותר וסקסי, כזה שכיף לנענע את הטוסיק ולרדת איתו נמוך. תענוג, הבנות רוקדות, מצטלמות, ומתקלפות. האוירה מחושמלת לגמרי. אני מצלם, חלק מהן צופות, חלק מצטלמות, וישנה תחלופה על הסט כל הזמן. יעלי בשמים, היא כל הזמן במרכז (הן דואגות לזה) וכולן דואגות להצטלם איתה. הזמן התחיל להתמוסס לתוך קליקים של מצלמה ובאסים של מוסיקה. כל הסטודיו משדר אנרגיות מטורפות של לילה, מסיבה, אלכוהול ומסתורין עטוף בסודות סקסיים. כשאחת הבנות ביקשה לצלם בעצמה כמה תמונות שמחתי לפרגן לה את המצלמה ונעמדתי שניה בצד. דנה ניגשה אליי, מחייכת. החלקנו "כיף" ענקי וחיבוק בלי מילים – הצלחנו בענק! מסיבה פגזית.
שבוע אחרי זה התחתנו יעל ובחל"ב. מזל טוב 🙂
אני מחכה להודעה על הולדת הבן/בת… ותהיו מאושרים

יום ראשון, שבוע חדש בפתח, אנשים חוזרים לעמל יומם, פותחים שבוע.
מגוון רחב של פרצופים והבעות. חלקם שבוזים לגמרי מיום א' והשבוע שלפניהם, אחרים עסוקים, או עדיין ישנים, ויש את אלה שחוזרים עם פרצוף זורח של "לא תאמינו מה עשיתי בסופשבוע"… לא כולם גם מגלים, לפעמים הם סתם נשארים עם הפרצוף הזה והמסתורין שתחתיו… והניחוש שבטח זה משהו סקסי, אולי נועז, סיכוי סביר שלא לבד אלא בשניים (ויש כאלה שמגדילים לעשות…).
חלק מהם עברו בסטודיו אקספוז, אולי ביום ששי האחרון? אולי בערב הקודם? ואולי דוקא באמצע השבוע, בזמן הכי פחות צפוי לחויה נועזת וסקסית כמו להצטלם בעירום בסטודיו…
הנה הצצה קטנה לחיבור הזוגי האמנותי בצילום עירום. גבר, אישה (או שתי נשים) ועולם של יצרים ותשוקות.
כמו בתמונה הבאה בה האישה לוקחת את הפיקוד ומדליקה את הגבר שלה. תפעילו את הדמיון, האם זו תחילתו של ריקוד ארוטי? אולי סצינת פיתוי? אולי היא הדומיננטית? ואולי נשמעת להוראותיו?

בואו נשנה את הסדר של הדברים, נחזיר את הגבר למעלה. אבל נוסיף קצת יותר מסתורין ורמיזות לחיבור הזוגי. צילום עירום לא באמת חייב להיות חושפני, לפעמים הוא אפילו יותר מדליק כשהוא מרומז ומתגרה.

משחק המינים ממשיך, הידיים מדברות כמו גם המבטים. צנזורה קלה כדי להגן על פרטיות המצולמים אבל גם בלי המבטים הממסמרים התמונה הזו משדרת מן הסתם משהו עוצמתי שיש בחיבור בין גבר לאישה.

כשאמנות ויצרים נפגשים יחד מובטחת לכם חויה מסעירה, רגשית וקרובה. כך נוצר הפיתול הזה, גבר ואישה כרוכים זה בזו כגוף אחד…והמצלמה כל העת מתעדת…

עולם של תנוחות, פנטזיה נוגעת במציאות, יד חוקרת, קרן אור מלטפת, ומשם גם באות התמונות הפחות צפויות…

אישה ואישה. עולם נוסף של יצריות פוטוגנית, פיתולים וקימורים שנפגשים אל מול המצלמה.
כך בריקוד הארוטי הבא…

ותאוות הבשרים, הביס, הנשיכה, והתשוקה המשתקפת בהם. שימו לב שכאן בכלל אין עירום, אבל הוא נוכח…

תענוג לעבוד עם הגוף הנשי בסטודיו. לא הייתי עד לרגע הבריאה אבל מי שעומד מאחוריה לבטח מבין משהו באומנות. חגיגה של קימורים, מרקמים ותנועה. תנוחות רבות מתאימות לצילום עירום של נשים, אך בפוסט הזה אני רוצה להביא כמה תמונות על… הברכיים.
כמו במרבית הצילומים שלי, התנוחה אינה מספיקה ליצירת צילום מעניין. משחקי אור וצל מסייעים לי להבליט ולהסתיר אזורים שונים בגוף וכך ליצור עוד עניין, להעמיק דרמה ולבנות מתח.
הנה מקבץ של מספר תמונות "על הברכיים" בצילום עירום שנע בין עירום אמנותי עדין, לארוטי ומיני.

כמו בחדר המיטות, או במועדון פטיש אפלולי אם תרצו, סטודיו אקספוז מכיל בטבעיות את עולם היצרים והפנטזיות, ובמיוחד את הביטוי הויזואלי שלהם. וכמו בחיים, מה שיותר אקסטרווגנטי – מצטלם היטב ומשפיע עלינו ברמה האסוציאטיבית והרגשית. בקשת הרחבה של צילומים שנעים בין עירום מלא לעירטול מרומז בלבד, יש תפקיד חשוב לביגוד סקסי, על אחת כמה ביגוד פטישיסטי. הפטיש, גם אם בתפיסה שלו נחשב למשהו קיצוני, ספק לגיטימי ספק פרוורטי, משמש בסטודיו לא פעם כגורם מאזן בין חשוף ל"מהוגן", בין בוטה למיינסטרים. הפוך על הפוך.

קשירות, הן אלמנט שחוזר על עצמו בעולם הפטיש ומאוד רלוונטי לצילומים סקסיים בסטודיו אקספוז.
קשירה יכולה להיות עניין של בגד רכוס כמו בתמונה לעיל או מחוך הדוק כמו בתמונה להלן:

לסיום, קשירות הן כמובן גם אקט ממשי, בד"כ זוגי, משהו שמזמן יצא ממרתפי הפטיש והשוליים ונכנס למיינסטרים. תראו לי חדר מיטות ראוי לשמו שלא התבצע בו איזשהו אקט של קשירה בשלב זה או אחר ואומר לכם שהוא לא ראוי לשמו 😉

שייכות 2013… תקשורת בין גבר לאישה. עולם של ניואנסים.
לפעמים אני מביים אותם, לפעמים אני מצלם באופן בלתי מעורב, לוכד שברירי אינטראקציה.
משחקי תפקידים. או שמא התפקידים משחקים בנו.
שהרי כשחיים יום יום יחד, במשך כל כך הרבה שנים, משהו נוצר שם. אולי זיקה, אולי אפילו תלות.
אולי דפוסי התנהגות, אולי חלוקת תפקידים, ולא בהכרח במשחק…
והמגע הזה, האחיזה, איזה מסע חיים מסתתר מאחוריהם. שנים…
ההיכרות, ההקשרות, הדרך הארוכה יחד, הנישואין, ההורות…
הרי את מקודשת. שייכת. הרי אתה שייך. והרי אין דבר כזה שייכות. נכון? אי אפשר להחפיץ אדם, להפכו לרכוש. לתבוע בעלות עליו. לא בבית מדרשנו.
ובכל זאת. אני מביט בתמונה הזו, זמן רב אחרי שתם הסשן, ושואל את עצמי האם אני ביימתי אותה או שהם הגיעו לזה לבד?
והאם זה בכלל משנה?
כי כשאני מביט בתמונה הזו אני לגמרי רואה את שניהם יחד, והוא ספק לוחש ספק מצהיר בלי מילים:
את שייכת לי! ושוב ושוב אני נתקל בזה בתמונות הזוגיות שאני מצלם. כמו טיול בארץ מוכרת עבור מיטיבי לכת, כמו לפרוט על גיטרה עבור נגן ותיק, כשהמגע מאחד אותם יחד יש שם שפה שלמה שמספרת על ביטחון, תמיכה, וכן, גם סוג של שייכות. לא מהסוג הכולא והמנטרל, אלא דוקא מהסוג המעצים, התומך.

יש מן אמירה כזו ש"הכל פוטושופ". אומרים את זה כמעט על כל צילום של דוגמנית, אומרים את זה על פירסומות, אומרים את זה אפילו על מגישות חדשות בטלויזיה…
אני לא מתכוון להטיף פה בעד או נגד השימוש בפוטושופ (אם מעניינת אתכם דעתי המורחבת האזינו לראיון שקיימו איתי דנה בלום ומרב כנת ברדיו תל אביב לפני כמה שנים על הצעת חוק הזויה בעניין) אבל בעולם שבו תמונות עוברות עיבוד וריטוש במחשב, נשים עוברות מנתח פלסטי, ומגישות בטלויזיה מצופות בשכבות אדירות של מייק אפ, אני דוקא מאוד נהנה מהנטורל ושמח ליצור תמונות טבעיות בלי לשפץ אותן יותר מדי. כשמוותרים על כל הפלסטיקה הזו דוקא צפים ועולים על פני השטח כמה מאפיינים מאוד יפים ומדליקים בגוף האדם.

הנה תמונה. קחו כמה שניות להביט בה.

מה דעתכם, עברה פוטושופ או לא?
אם אמרתם שכן – צדקתם.
אם אמרתם שלא – אל תצאו מאוכזבים. לא רומיתם.
לא קשה להבין שהתמונה מראה את גופה של המצולמת AS IS, כלומר בלי "ניתוחים פלסטיים" תוצרת הפוטושופ, וייתר על כן – בלי איפור. נטורל לגמרי. מה שאני מחפש בתמונות כאלה כשאני מצלם, זה את הטקסטורה, העומק, המסתורין… זה שנוצר במשחקים נכונים של אור וצל, וזה שמגיע out of the box מהגוף העירום אחרי שהבגדים מושלים. מרקם, מיתאר, קמט ניסתר… לפעמים אפשר אפילו להרגיש את הטמפרטורה של העור, החום הנפלט ממנו… אילו התחלתי להחליק, להזיז, לשפץ, הייתי הורס את האימפקט של התמונה הזו.
ולמה בכל זאת פוטושופ? כי זה כלי נהדר. לא בשביל לייצר תרמית או להנדס גנטית, אלא למשל בשביל ליצור גוונים מעניינים בתמונה.  בתמונה לעיל נעזרתי בעיבוד מחשב להקניית גוון מעט ירוק בגוונים הכהים. אני מאוד אוהב להתעסק עם התמונות שצילמתי במחשב ולשחק עם הגוונים והסקינטון עד להעצמת המסר הויזואלי שאני מחפש להעביר בתמונה.
דבר נוסף שעשיתי הוא לחתוך את התמונה. מרבית התמונות שאני מפרסם כאן וברשת חתוכות, בעיקר מטעמי שמירה על הפרטיות של הלקוחות שלי בסטודיו. כך, אני משתמש בפוטושופ גם בכדי לטשטש סימנים מזהים, כגון נקודות חן וקעקועים. המצולמת בתמונה לעיל לא מקועקעת, אבל הסרתי כמה נקודות חן… נכון שלא הרגשתם? 🙂

קחו עוד תמונה, וקחו כמה שניות להביט…

אם כתבתי למעלה על הטקסטורה והמיתאר של העור, ועל הטמפרטורה, לזה התכוונתי… אני מאוד אוהב שאנשים נכנסים לסיטואציה דרך התמונה שלי, כלומר מצליחים לדמיין שהם נוכחים בסצינה, ולחוש את הדופק הפועם, הנשימות והתנועה. כשהשיערות סומרות (עור ברווז) אני -הצלם – לא חושב "איך אני מסיר את זה בפוטושופ" או איך אני מסתיר את זה אלא להיפך, אני מכוון את האור להדגיש את הניואנסים הללו.
מוותר על האיפור, מוותר על המראה הפלסטיקי שאפשר לייצר בשלושה קליקים בפוטושופ, ומעדיף ללכת שוב, על הנטורל.
ועוד לא נגעתי בכלל בשינויים פלסטיים מתקדמים… הסרת צלוליט, הצרת ירכיים… זה נושא אולי לפוסט בפני עצמו. אוסיף ואספר שלא פעם אני "משפץ" במחשב ירכיים וצלוליט עבור לקוחותיי, וזה לגמרי לגיטימי מבחינתי, במיוחד שהם משלמים לי כסף ורוצים להיראות הכי טוב שאפשר בתמונות, אבל הסיפוק הגדול שלי הוא כשאישה מביטה בתמונה שצילמתי עבורה פעם-פעמיים-שלוש ולומדת לאהוב את עצמה כמו שהיא, ולוותר על הצורך בהחלקת כל קמט והעלמת כל קילוגרם עודף.
שוב, הגוף מספר סיפורים מופלאים. גם הנפש. צריך לדעת להקשיב להם, להשתמש בטכניקות הנכונות בשביל להאיר, בשביל להכיל, ולקלוט את כל הסיפורים הללו. בעולם מלא בפילטרים, צריך להבין שגם פוטושופ הוא ערימה של אפשרויות וכלים יצירתיים. צריך רק לבחור איזה פילטר להסיר, ובאיזה פילטר להשתמש.
אז מה אתם אומרים, שנוותר על הפלסטיק?

בימים חמים אלה כשאני כבר מתחיל לספור את הימים להקלה של נובמבר ועדיין בכלל לא הגענו לתחילתו הרשמית של הקיץ, אני נזכר בגעגועים בימים קרירים יותר. ומה יכול לסמל קרירות מעודדת אם לא קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז 🙂
קמפיין הפולניה נולד אחרי שיצא לי לצלם כמה וכמה פולניות שכלל לא עונות לטייפקאסט המצופה מהפולניה הצוננת, זו ששואלת את בעלה אם גמר אחרי שנרדמה או לפני, ושחושבת לעצמה שצריך לצבוע את התקרה שעה שהיא שוכבת על הגב והוא מעליה…
הפולניה מודל 2013 אולי יודעת לשחק אותה פולניה (כשזה מתאים לה) אבל תנו לה חושך, והיא כבר תוציא את האישה הנועזת והלוהטת שמסתתרת מתחת לקליפה הקפואה. "אני כבר אשב לבד בחושך" הוא בכלל שם קוד לעולם שלם של יצרים פולניים שיפה השתיקה להם, אבל היי, אני "במקרה" הדלקתי פלאש או שניים והתמונות מדברות בעד עצמן 🙂
פולניה, אגב, זה ממש לא עניין של מוצא. פולניה זה סוג של אופי, של תפקיד, אם תרצו – מגדר. אז בפעם הבאה שאתם פוגשים פולניה קלאסית, תתבוננו היטב וחפשו את זו שהיתה אמש בסטודיו אקספוז והצטלמה כמו בתמונות שלהלן 😉

שבוע מעניין מסתיים לו. זה עתה יצא מהסטודיו זוג מקסים אחרי סשן צילום עירום סקסי אמנותי. איכשהו תמיד מגיעים אליי לקוחות ברמה, שכיף לצלם ונחמד גם לדבר איתם על כל מיני נושאים מעניינים.
צילום עירום זוגי אינו חויה מובנת מאליה לרוב הזוגות, ורבים מאלה שמגיעים להצטלם בסטודיו אקספוז עושים זאת כמובן בפעם הראשונה. אני משתדל מאוד שכל התנאים המתאימים להצלחת הסשן יתקיימו כאן באקספוז. האוירה, שמורכבת מהעיצוב, התאורה, המוסיקה, הפונקציונאליות והנוחות של המקום, וגם התקשורת בינינו. ההנאה הגדולה שלי היא לראות את האנשים עושים את הדרך מהמקום הנבוך, הקפוא לפעמים, למקום של לשחרר, להעז, ו… לעוף על עצמם קצת, למה לא, זה מצטלם טוב 😉

מתנה סקסית

חלק מהסשנים בסטודיו אקספוז נולדים כרעיון למתנה סקסית לבן הזוג. נשים שחושבות איך להפתיע את הגבר שלהן, להדליק אותו, להיות יצירתית, מקורית, וגם… להיות קצת המאהבת, לא רק האישה 😉
נשים יקרות, אני אוהב מאוד לשמוע מכן על הדברים המעניינים שאתן עושות עם התמונות אחרי שיצאתן מהסטודיו. רעיונות מקוריים, מושקעים, לפעמים מפתיעים… אפשר לומר שבהרבה מאוד מקרים התמונות לא נשארות נעולות רק באיזו מגירה נסתרת בחדר השינה, אלא (בשימוש מושכל ובטוח) מככבות בעוד דרכים מגוונות ויפות.
זכיתי ללוות כמה נשים מקרוב במסע הזה אל המתנה וההתלבטות איך, ומה, ואיפה… עניינים שנוגעים להדפסות, לאלבומים, לעיצוב, ועוד… מרגש אותי לראות כמה השקעה, כמה מחשבה וכמה רגש ואהבה נוצקים לתוך המתנות האלה. לפעמים זו מתנה סקסית לגבר, לפעמים מתנה אינטימית לעצמך… אבל ברוב המקרים מה שיפה זה לא רק התוצר הסופי, אלא גם הדרך לשם. שמתחילה בשיחת הטלפון אליי, ממשיכה בסשן צילומים, ואחריו כל ההתעסקות בתמונות, בבחירה, ובהכנה של המתנה עצמה. סוג של מסע. מסע מעצים, ובו גם רגעים של התלבטות, תהיות, תקוות, דמעה או שתיים, ולבסוף מזכרת מיוחדת, לכל החיים 🙂
אז גם השבוע נהניתי ללוות עוד מסע קטן יפה למתנה מיוחדת במינה. את, תודה לך שנעזרת בי 🙂

האתר החדש של סטודיו אקספוז

סוג של בייבי שלי. אני בדרך כלל עושה הכל לבד כשזה נוגע לאתר האינטרנט שלי, ולפעמים גם בתחומים אחרים. זה גוזל ממני המון זמן, ולפעמים זה לא ממש משתלם במושגים של השקעה, אבל קשה לגזול ממני את ה"עשר אצבעות" הזה. אז אני עדיין ממשיך ללמד את הבייב החדש ללכת, ונהנה להוסיף לו תכנים, ולשפץ את העיצוב, ובעיקר די גאה שהוא כבר כאן איתנו, וחבלי הלידה הראשונים נשכחו.
כחלק מהשינויים באתר, הבלוג כעת הרבה יותר ידידותי ונגיש, לכם ולי. זה יעזור לי לעדכן יותר פוסטים, ואני מקוה שתמצאו בהם עניין. כתמיד אני קשוב לפידבקים ושמח לקבל תגובות והודעות.
מוזמנים לשמור על קשר… בדף סטודיו אקספוז בפייסבוק ובפרופיל האישי שלי – רון אוריאל בפייסבוק
ונסיים – איך לא – בתמונה 🙂
Expose Yourself