נלי (שם בדוי) התקשרה אליי אחה"צ אחד, נשמעה עניינית, עדינה, נחמדה בסך הכל. התעניינה לגבי צילומי עירום בסטודיו. הסברתי לה כמה דקות על הסשן, שאלה שתיים שלוש שאלות, עניתי, סגרנו ליומיים לאחר מכן. כשהגיעה לסטודיו נולד השם הבדוי נלי. פשוט הזכירה לי את נלי מהסדרה המיתולוגית בית קטן בערבה. מי שהעביר את ילדותו באייטיז מכיר. בלונדה יפה עם עיניים כחולות עמוקות שהיתה קצת (מאוד) מרושעת. אז נלי שהגיעה להצטלם דוקא עושה רושם של בחורה חמודה מאוד אבל פשוט מזכירה לי את אותה נלי אולסון.
מה תשתי?
נס זה מצויין, תודה.
סוכר? (מהמטבחון)
כפית אחת. (מחדר ההלבשה)
ברקע הטלפון שלה מצרצר. דקה שקט, בינתיים הבאתי לה את הקפה. מחייכת אליי ומקשיבה לטלפון. לבסוף אומרת: תגידי לה שכדאי לה לעשות את זה בדרך שלי. קליק. ניתוק.
עוברים לחדר הצילומים. מתחילים.
אני מסביר קצת, מדריך, נלי מקשיבה. אני רגיל שבתחילת הסשן המצולמים מהוססים מעט… לוקח כמה דקות לצבור ביטחון. אחרי כמה תמונות מוצלחות על המסך זה משתחרר.
כיסא בר, סט ראשון… קליק. התמונה הראשונה על המסך ואנחנו מביטים בה על המסך הגדול. צירצור הטלפון שלה שוב….
סליחה, אני צריכה לענות…
בבקשה.
שוב מקשיבה בשקט. נראית לי בנאדם בקונטרול, מחושבת כזו, אולי חשובה.
הפעם היא מהירה יותר להגיב, שקט אבל תקיף: תגידי לה שהיא מפוטרת. כן, בדיוק ככה. תני לי את שגיא. את-ש-גיא.
שוב שקט… ממתינה על הקו. יושבת על כיסא בר בסטודיו, שלושה פלאשים מכוונים עליה, מסביב הכל שחור. עירומה, כמו מלכה בהצגת תיאטרון, מגרשת מעל הבמה את אחת הנתינים.
מורידה רגל אחת מהכיסא, יושבת על הקצה, רגל שניה מכופפת, נונשלנט. יד אחת בטלפון, השניה במפתח הלב, ממששת תליון שאינו שם.
שגיא עונה לה.
שגיא, פיטרתי את דנה. תשנה את הסיסמה בפייסבוק ובניהול של האתר. תדאג שלא יהיו לה הרשאות לשום דבר.
מנתקת.
אתה יודע מה, אני אעביר לשקט, נראה לי הכי טוב.
אחרי תצוגת התכלית הזו אנחנו חוזרים להתעסק בצילומי עירום. עירום, דרך אגב, זה לפעמים משהו שלובשים. כמו אצל נלי למשל. כי מרגע שהסתיימה סאגת הטלפון הממצה, אולי בעצם עוד לפני כן הבנתי שנלי לא נמצאת פה בסטודיו רק איתי, כל העולם במה, ונלי אוהבת להיות על הבמה הזו. גם כאן.
אני דוחה את השיחה המעניינת על מה שקרה בטלפון להמשך הסשן ובינתיים מתחיל שוב לצלם.
בלי לשים לב עקפנו את שלב ההסתגלות. לתוך הויז'ואל של העירום נוצקה אישיות ואני מוצא את עצמי בוחר זוית צילום שמעצימה את נלי ומדגישה אותה בעמדת האישה העוצמתית, זו שפיטרה לפני רגע מישהי בהינד עפעף, כשהיא נמצאת בסשן צילומי עירום בסטודיו. מכאן והלאה אנחנו ממשיכים ומשחקים עם הקונספט והאינטרפטציה של נלי אבל העוגן נמצא שם כל הזמן. קלטתי אותך נלי… את לא בנאדם רע, תחושת הבטן שלי שאת דוקא בנאדם טוב, אבל את מכורה לכח. ואת מודעת לזה, וזה בסדר גמור מבחינתך…
אני כבר מבין שנלי כנראה לא כזו תמימה ועדינה כמו שתחילה התרשמתי, ואולי זו נלי מבית קטן בערבה שלא היתה מרשעת כמו שחשבתי "אפטר אול". לך תדע.
מסיימים לצלם. עוברים שוב על התמונות במחשב, יצא יופי. צורב לה דיסק, בינתיים מדברים.
נלי, במה את עובדת?
בפירסום, תחום האינטרנט. רשתות חברתיות וכאלה…
יפה, אני מתעניין בזה גם כן. ומה הסיפור עם הטלפון מקודם?
אנחנו עובדים על פרוייקט גדול ללקוח חשוב, משיקים קמפיין בפייסבוק. המעצבת מעצבנת…
ועל מה פיטרת אותה?
זה ישמע לך אולי קצת מגוחך…
תנסי אותי.
בוא נאמר שבהגדרה הארוכה זה קשור לאופן שבו נמקד את הלקוח למסרים שלנו ונניע אותו לפעולה.
ובהגדרה המקוצרת?
לא הסכמנו איפה יהיה כפתור הלייק.
את מעדיפה את העיניים קשורות או פקוחות?
