קטגוריות
בלוג

השנים שחולפות והחוויה שמשתנה

כצלם שחוקר ומתעד עם המצלמה את העירום, הארוטיקה והמיניות אני פוגש הרבה נשים שמגיעות אליי לסטודיו בעשור של גיל הארבעים. כמעט כולן עסוקות ברמה זו או אחרת בענייני דימוי גוף, ביטחון עצמי, תפיסה עצמית (האם אני אוהבת את מה שמשתקף לי במראה) והממשק עם הסביבה (האם אני נתפסת כמושכת? מה הוא / הם רואים בי?). זה מקסים בעיניי, ואף נוגע ללב.

קטגוריות
בלוג

תמונה של בוקר

בוקר או ערב? ואולי לילה? צהריים? בתוך הסטודיו אין כמעט משמעות לשעה. אולי כי אין כאן אור יום טבעי שחודר פנימה, ואולי כי ההוויה של המקום שואבת את הבנאדם לתוך איזשהו סטייט אוף מיינד משוחרר. משוחרר מבגדים, משוחרר מכבלים, משוחרר גם מהזמן. 
משחקי אור וצל, מפושקת על ספה

קטגוריות
בלוג

מי מפחד מפורנוגרפיה? (לא הפורנוגרפיה שהכרתם)

היא מתקלפת כאן, מולי, מול המצלמה. מתערטלת. בשבילה, רק בשביל עצמה. הלקוחות שלי הם כאלה. בשביל עצמם. לכל היותר בשביל בן או בת הזוג. פרטיים. כאן ועכשיו אני השיקוף שלה, המצלמה שלי היא הראי שבין רגליה, הסשן הזה כולו הוא צלילה לתוך ראשה, עמוק, למקום בו רוחשות ותוססות הפנטזיות. היא חוצה בקלילות את הקוים שבין הארוטיקה לפורנוגרפיה. ולך תגדיר את הקוים. הסופר אלן רוב גרייה כתב ש"פורנוגרפיה היא הארוטיקה של האחר" ואחרי שעות אינספור במחיצתם של אנשי הארוטיקה, אני מוצא שהפורנוגרפיה טבועה בנו כל כך עמוק שזה כמעט מובן מאליו שהיא פורצת אל פני השטח מבעד לסדקי המעטה המהוגן. תן לאדם את המרחב הבטוח, המאפשר, המעודד וזה פשוט שם. השחרור נטול העכבות הזה. זה מתחיל בבדיקה קטנה של המרחב. "בטוח לי כאן? אני מסוגלת לשחרר?" הטופ יורד. הידיים לא מכסות את שנחשף. המבט יציב ובטוח לפנים. המיינד קשוב להוראות  שלי אבל גם לקצב הדופק המתגבר בפנים, מתחת לעור. אחר כך באותה הדרגתיות מענגת ומענה מגיע העירום המלא. הקלה. הפריט האחרון של הבגד נזרק בחופזה כמעט. הוא כמעט מרעיש בנוכחותו הלא רצויה. "תן לי להשתחרר ממך כבר" היא מצליפה בו, ואני מצלם אותה מעיפה תחתון או גרביון הצידה. עכשיו היא לפתע במרחב חדש. אין פה בגדים לדגמן, בדים לפלרטט איתם, להתלטף בהם. יש גוף, הכי נוכח ועירני בעירומו, כאילו חוגג את צאתו לחופשי, והמבט תועה לרגע בתוך המרחב הזה. מסתכלת סביב. כורסא, כיסא, מיטה, רצפה… המוזיקה והדיבורים הם כעת כמו מעקה לאחוז בו ולהתקדם. אני בוחר להוביל אותה דוקא דרך מחוזות השתיקה. דקות של צילומים אילמים, נטולי תקשורת מילולית. רק דחיסת האויר שבחדר, נשיפת מכונת העשן, וסחרורו במערובלת סביבה. עכשיו זה כבר מיני, בוטה, סמיך. הנשימה שלה מתקצרת, הנגיעות שלה מתארכות. פיין טיונינג של האנרגיות בחדר, יש מקום להכניס בינינו גם חיוך, בדיחה, לנרמל את הסיטואציה ההזויה הזו. כי שעה אחורה זו היתה לא יותר מהזיה, וכעת – מרגע שנפרץ המחסום – זו סיטואציה נורמלית מדי, הגיונית עד העתקת הנשימה מהקונטרסט המסנוור. אני מכוון מחדש את התאורה. היא מכוונת מחדש את התנוחה. יוצקת לתוך ההעמדה שהצעתי את הסטייט אוף מיינד הרטוב והחמים בו היא שרויה כעת. אני אוסף קליקים יקרים של תמונות. בין קליק לקליק אני מנסה ללחוץ על כפתורי הזיכרון בראש. להקליט את הריחוף הזה, כדי לנגן אותו שוב במועד מאוחר יותר. אי אפשר ואין צורך, אני יודע, כי אין תחליף לדבר האמיתי, והדבר האמיתי לא הולך לשום מקום. זה בתוכנו.ארוטיקה פורנוגרפית - סטודיו אקספוז. צילום עירום ארוטי מתוך סשן צילומים בסטודיו אקספוז. צלם: רון אוריאל

קטגוריות
בלוג

דופק מהיר

ארוטיקה וצילומי עירום לזוגות. סטודיו אקספוז. צלם: רון אוריאל 054-6622678
זוגיות ארוטית באור וצל

שלושה קילומטר וחצי לתוך המסלול היא הרגישה את הגוף מתחיל להסתנכרן. הדופק, הצעדים, השרירים בכל איברי הגוף… זה היה כשהשתרר השקט המוכר, העוטף. עוטף אותה בבועה של שלווה וריכוז. היא רצה לתוך החשיכה בין צללים חולפים ושקעה לתוך עולמה הפנימי בעוד רגליה נושאות אותה קדימה, רחוק ככל שתצליח להרחיק, קרוב ככל שתצליח להגיע.

המחשבות נשאו אותה הרחק. היא אהבה את הרגע הזה שהמחשבות רצו מהר יותר מהגוף. כמו הערב. הוא רץ איתה יחד במחשבות. היא רצה והוא חיבק, היא ברחה והוא תפס, היא מעדה והוא הציל, היא ברחה והוא התאמץ ונלחם ולא ויתר. יחד הם הזיעו, לבדה היא הזיעה דמעות, ופתאום נרעדה בבהלה כשהקול הנשי בקע מהאוזניות ובישר לה על עשרה קילומטר שהושלמו.

"אתה נשאר איתי? ממשיכים?״

לרגע לא היתה תשובה, עוד צל פנס הלך והתארך עד שנעלם והוחלף בצל חדש וקצר שהחל להתארך גם הוא. ואז הוא שוב הגיח מהצללים, במבט המפשיט והרעב שלו, בתערובת המוכרת והסמיכה של גבריות עוטפת. רוצי, הוא לחש לה, רוצי רוצי אל תפסיקי, אני מחכה לך בסוף, כשירעדו לך הירכיים, כשתירטבי לגמרי. חפשי את השיא, רוצי.

קטגוריות
בלוג

סודות וסליחות

במנזר הסודות - ארוטיקה נשית. צלם: רון אוריאל, סטודיו אקספוז
במנזר הסודות – ארוטיקה נשית. צלם: רון אוריאל, סטודיו אקספוז

היא מקיימת קשר הדוק עם ספר החיים. היא מרבה לקרוא בו ומרבה לכתוב. היא נוטפת מילים, מתעטפת בשתיקות. שתיקות שכולן שפה עשירה ושופעת, תשוקת המילה שנובעת ממנה. היא לוחשת. לחישות של עוצמה שקטה כזו, שמבקשת סדר בדברים. מה נכון, מה נכון לי, מה שלא נכון לא משנה בכלל. אין לו תכלית. בספר החיים שלה היא מתמסרת ליופיו של הרגע. מוסרת את עצמה במשמעת נזירית, בטבעיות שאין בה בכלל היסוס. כך ישבה מולי בבוקר של תשרי.
"סודות, זה מה שהכי עולה בי כשאתה שואל אותי על סליחות״. היא טילטלה מעט את היין בכוס והביטה בי בהרהור. אחרי רגע הוסיפה: ״אני לא זוכרת מתי ביקשתי סליחה ממישהו בימים הנוראים. לא, זה לא שאני טהורה וזכה, בטח לא במושגים של אנשים מאמינים. זה פשוט שפעם הייתי ממש ממש טובה, בלי חטאים והיום אני סוחבת שק שלם של סודות על הגב ולא מרגישה צורך לכפר על משהו. סודות שמתערבלים בגוף ובנפש. מקועקעים עליי מבפנים היכן שרק אני רואה. אני מחליטה מה לחשוף ומה יישאר באפלה. בלי חשבון, עם נפש.״

התבוננתי בה משך כמה רגעים. היא הישירה אליי מבט שהיה תערובת מושכת של חוכמה, אצילות וניצוץ של בישנות שהתבטא אולי באופן השקט שבו נאמרו דבריה. כך ישבנו זו מול זה. כיוונתי אליה את המצלמה וצילמתי. לקחתי את היין שלה והנחתי בצד. שאלתי: ״את טובה? זה מה שאת אומרת?״ היא השפילה מבט לרצפה וניהלה עם עצמה כנראה איזשהו בירור קצר. ״אני לא טובה. אני פשוט אני. נראה לי שכשהפסקתי להיות ׳ילדה טובה׳ למדתי לאהוב את עצמי יותר. אז היום אני שלמה יותר, אתה מבין?… ואני לא צריכה להתנצל. ולא להסתגף.״
רציתי לומר לה משהו אבל היא לפתע אמרה בשקט: "לא למענו בכל אופן״.
״למה את מתכוונת?״
״תראה אותי. הבט היטב. אתה יכול גם להמשיך לצלם. אני הולכת לתת לך הצצה לשק הסודות שלי.״

אודות התמסרות וארוטיקה. צלם: רון אוריאל, סטודיו אקספוז
אודות התמסרות וארוטיקה. צלם: רון אוריאל, סטודיו אקספוז

 

קטגוריות
בלוג

בין החגים לבין הסדינים

ארוטיקה של אהבת נשים. סטודיו אקספוז, צלם: רון אוריאלהחדר היה תערובת של נר ויין. נמהלה בו בישנות של חדש והתרגשות של קצה. בחדר השני חיכתה המיטה אך בינתיים יין. ונר.

הן ישבו זו לצד זו אך פניהן אליי. כמו המתינו להנחיות או לקרדום לשבור בו קרח דמיוני. נשפתי וכיביתי את הנר. השתררה אפלה יחסית ובה ניצנצו רק אורות אלקטרוניים כלשהם ממכשור כזה או אחר של עולם המחשבים. ״שלבו ידיים״ הצעתי. מן האפלה נעניתי בתנועת צללים חפוזה. ישבנו כך עוד רגע ממושך ואז הדלקתי שוב את הנר. כוסית היין הלבן עטתה אגלי מים ותססה בועות. היין האדום שבכוסית השניה רק המתין לתורו להילגם.

אחרי דקות, מילים ולגימות לבנות ואדומות השתתקו שוב והביטו בי. תוכל שוב לעשות את הטריק עם החושך וההנחיה?

קטגוריות
בלוג

קז'ואל סקסי

תלבשי את החולצה המכופתרת. כן. והתחתון תחרה הלבן. כן כן, ברור שתישארי עם העקבים. מה אמרת? לא שמעתי, בדיוק סידרתי את התאורה. אם לכפתר? לא, את לא צריכה. תשאירי פתוח. כמו בחיים, עדיף להשאיר פתוח. לא צריך לסגור הכל. מה את אומרת? את אוהבת ככה… כן, גם אני. זה כאילו לא התאמצת להתלבש אבל יצא לך סקסי. קז'ואל סקסי. סקס קז'ואלי. שנמשיך בצילומים? יפה לך לעוף על עצמך בראי…
שחור לבן קז'ואל. עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז. צלם: רון אוריאלואז היא יצאה מהאור השני
ונעמדה בשלוליתו של האור הראשון
וצל של חולצה ובד תחרה של תחתון
והחדר נמלא שוב
ניחוח אישה
וסומק של יין ארגמן
ושיער מתלטף
על כתף
ועוד רגע
הבד ינשור
ואני מצלם ומקפיד לזכור
שברירי מילים שנאמרות וכאלה שלא
כי מהי ההשראה
אם לא נוכחות של אישה

קטגוריות
בלוג

חופש אמיתי, חופש מדומיין

״אתה יודע, לפעמים אני מדמיינת שאני לבד בארץ זרה. בלי המשפחה, בלי אף אחד. קוראים לי שם מדמואזל או פונים אליי כמיסיז ואני משלימה: הארפר. מיסיז הארפר. וכשהם מניחים את המשקה שהזמנתי ומחייכים במדיהם הצחורים אני מחייכת חזרה ונשענת לאחור במיטת החוף שלי עם דקלים מסביב ואין זמן. כלומר יש לי את כל הזמן שבעולם ואין לו משמעות ואין לו מחיר. אחר כך יורד הערב וכולם נהיים דרוכים יותר מבפנים ורכים מבחוץ ואני לוקחת את הרגע ומתבוננת מהצד על התחלות חדשות שסופן כתוב בתסריטאית מדוברת, על מגע מרפרף או חיבוק כבד מדי, על עפעפיים, אצבעות, צווארונים ומחשופים שרוקדים את ריקוד הלילה, מחול החופש. חופש אמיתי, חופש מדומיין, חופש גנוב, חופש כפוי, חופש עם תאריך תפוגה וחופש שמתפוגג עוד 8 שעות עם כאב ראש ושמש מסנוורת מדי. ואז אני קמה. מתקרבת לבר. בונסואר מדמואזל הארפר, גוד איבנינג מיסיז הארפר קן איי גט יו א דרינק? ואני מחייכת ומזמינה מה שחריף יותר ופוגשת עפעפיים, צווארונים, אצבעות ואחר כך בוחרת לי את המשך הלילה. מחר בבוקר אענוד שוב את השרשרת הזו עם האבנים היפות שקניתי בטיול ההוא ואדמיין חופש. חופש מדומיין. חופש אמיתי.״
צילום עירום ארוטי נשי בסטודיו אקספוז. צלם: רון אוריאל

קטגוריות
בלוג

אמצע החיים – אמצע הלילה

אמצע הלילה - צילומי ארוטיקה ועירום בסטודיו אקספוז
אמצע הלילה – צילומי ארוטיקה ועירום בסטודיו אקספוז

אמצע החיים, אמצע הלילה, אמצע הסשן.
שעות של לשכוח את העולם בחוץ, להתמסר למצלמה, למחוגים שהפסיקו לזוז או רצים מהר מדי,
למקום לא מוכר אבל עוטף ומזמין, מסתורי, מכיל ומשחרר. לאפלה, לקרנים של אור הפולחות אותה.
להתערטל. לדפוק פוזה. לא לדפוק חשבון.
להיות כאן. עכשיו.

קטגוריות
בלוג

כשאת עירומה מולי

כשאת חצי לבושה
חצי פושטת
חצי עם הגב
וחצי מפלרטטת

חצי מכונסת
חצי מודדת צעדיי
חצי מתכופפת
כשאת מדברת בלי מילים אליי

צילום עירום חלקי ומרומז בסטודיו אקספוז - סטודיו לצילומי עירום וארוטיקה
מתוך סשן צילום עירום בסטודיו אקספוז