קטגוריה: בלוג

הימים שלפני ראש השנה. ברכות משוגרות בקצב מטורף במיילים וברשתות החברתיות. הווטסאפ מוצף בסרטוני אנימציה של דבורים וצנצנות דבש מזמרות, ואתה מהסס לרגע עם האצבע על הטלפון… לסמס שוב ברכות? אולי לוותר? אבל אי אפשר לא לברך! אבל זה כל כך שחוק!! וככה זה חוזר שנה אחר שנה… ומשנה לשנה הדבורים והצנצנות נשמעות נואשות יותר… תבחרו בי! תבחרו בי! ואתה תוהה כמה כבר אפשר לחדש כשהסאונדטראק ברקע הוא השיר "שנה טובה, שנה טובה".
עזבו רגע, לא באתי לחפור. באתי לברך 🙂
ויש לי מה לומר.

שנה עברה שנה חלפה…

כל השנה אני פוגש כאן בסטודיו אקספוז אנשים שיוצאים מהשגרה, פורצים את הגבולות, מגשימים פנטזיה, הופכים את השנה ליותר טובה. יש לי את הכבוד ללוות את האנשים הללו (חלקם קוראים את הברכה הזו ממש עכשיו…) במסע המרתק של אקספוז – מסע אל עצמנו, אל המקומות הכמוסים שלנו, בגוף ובנפש. למדתי דבר או שניים על נפש האדם ומורכבותה בשנים שאני מלווה אתכם ואתם אותי.

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

את השיר המקסים הזה תשמעו בעיקר בימי זכרון. לא פלא. הוא מדבר על אובדן, על מי שהלך מאיתנו. תירגעו, זה לא הולך להיות פוסט מדכא. ממש לא. באתי לברך, נכון? אז השורה המופלאה הזו היא תמצית העניין. להרגיש, לאהוב, לחוש, להתקדם, לחיות… זה משותף לכולנו. כמה שאנחנו שונים – כולנו עשויים מאותו חומר, אותו יצור אנושי מרתק. בהילחץ הטריגר הנכון כולנו יודעים לשמוח, לעוף גבוה, להעז, לרצות, להתעורר, להגשים. בהיותנו עייפים, או כבויים, או מבואסים, האנרגיה כמו נעלמת מתוכנו. וזה יכול להיות יום רע, או חודש גרוע, או שנה, שנתיים, עשור… ופתאום… קריאת השכמה! איפה היינו עד עכשיו? ישנו? בהמשך השיר היפה של מוטי המר מופיעות המילים "משהו מת בנו", כי הוא מדבר על אובדן, על מי שהלך ולא ישוב. אבל אני פה דוקא בשביל ה"משהו נעור בנו". משהו נעור לחיים. ואת/ה מבין שזה לא משנה מה היה, משנה מה עכשיו, ומה יהיה. וכאן אני רוצה לברך.

מהי בעצם "שנה טובה"?

הרי איחול זה דבר סובייקטיבי. מישהו יברך אתכם בעושר ואתם אולי זקוקים כרגע בעיקר לאושר. אחר יברך אתכם בשפע ואתם הכי זקוקים עכשיו לבריאות. ככל שחושבים על זה, נדמה ש"שנה טובה" זה סוג של שיק פתוח שמקבלים ממישהו שחשב עליכם. זה רעיון יפה, אבל איך פודים את השיק הזה? איך מפקידים אותו בחשבון האישי ולא שוכחים אותו במגירה עד יפוג התוקף? האחריות לכך מוטלת עלינו.

למלא את השנה בטוב

בורכתם, קיבלתם שנה. שנה במתנה 🙂
הרי החיים שלנו הם מתנה. מכירים את הביטוי הנפוץ: "חיים רק פעם אחת"?
אז קחו תובנה מתקנת: "מתים רק פעם אחת. חיים כל יום מחדש!"
קחו את השנה יום אחר יום, או כפרוייקט שנתי אחד גדול, העיקר שתקחו אותה! סמנו לעצמכם וי בטבלה האישית הזו, של מה שתרצו לעשות. מטרות גדולות כקטנות, יעדים, יעדי ביניים, נצחונות קטנים שלכם על מי שהייתם, וחיזוקים לעצמיות שלכם, להיכן שתרצו להגיע. את השיק הזה של ה"שנה טובה" רק אתם פודים, רק אתם אחראים לגביה, ותתפלאו, אבל יש המון "כסף" בקופה הזו, ויש מספיק לכולם. רק תקחו 🙂

ובכל זאת כמה מילים קונקרטיות כי שיק פתוח זה מסוכן 😉

רוצה לאחל לכם שנה של אושר באופן כללי. כזה שמורכב מהרבה רגעים טובים שעוזרים לכם לסגור יום ולדעת שהוא יום שתזכרו. שתתרפקו עליו. שתחייכו כשתחשבו על מה שעשיתם בו. רוצה לאחל לכם אהבה. שתהיו נאהבים, שתאהבו, שתהנו מחיבוק, לתת ולקבל. והרבה. רוצה לאחל לכם תשוקה. כי היא הדלק, המדורה שבוערת בנו ומחממת. היא שמניעה אותנו קדימה בחיים. להשיג, להגשים, לנוע, להעז.
מאחל לכם שאת התשוקה תחברו לפנטזיה. שתדעו לחלום, ולגעת בחלום. השנה, כן?
ובריאות. הכי חשוב. בריאות והרבה 🙂

השנה שלי

מלא בהכרת תודה על התפקיד המרתק שנפל בחלקי במסגרת הפעילות של סטודיו אקספוז. משנה לשנה אני לומד דברים חדשים, מתקדם, לצידכם, ורוכש עוד תובנות על ה"כולנו רקמה אנושית אחת חיה". נהנה לראות אתכם עפים, נוגעים, חולמים ומגשימים. ולצלם. תמיד לצלם. כמה יופי יש בכם כשהאור והצל מלטפים אתכם, והגוף יוצא למחול של פנטזיה ומציאות בצבעים או בשחור ולבן. וכך זה ימשיך, גם בשנה הקרובה, שתהא – מקוה – עוד שנה נפלאה 🙂

ממני בהמון גאוה שהקדשתם זמן לקרוא, רון 🙂

אלה מכם שהתארחו בסטודיו אקספוז כבר מכירים את האוירה המיוחדת שעושה חשק לחזור למקום שוב ושוב. אלה שטרם – הגיע הזמן שתכירו, ואני בהחלט חושב שיש לכם הזדמנות 🙂

סטודיו אקספוז מתכונן לסתיו וחורף חמים במיוחד, כשלצד הסשנים לצילומי עירום וארוטיקה יתקיימו גם הרצאות וערבי נושא מיוחדים ללקוחות ולחברים הקרובים של אקספוז. נפתח את הסדרה המעניינת בהרצאתה של נועה, אמא ואשת מחשבים ביום, ומלכת סאדו בלילה. נועה תספר על עולם השליטה לתוכו נשאבה, על החויות, על החיים הכפולים וכל זאת ללא מסיכות (טוב בעצם… אולי יהיו כמה פריטים…).
על מנת לשריין לעצמכם כרטיסים להשתתפות בהרצאתה של נועה צרו איתי קשר בהקדם. הכמות מוגבלת. בהתאם לביקוש נשקול קיום ערב נוסף.
כתמיד – אני קשוב לפידבקים ומנסה גם לתת מענה לבקשותיכם כשאפשר. איזו הרצאה הייתם שמחים לשמוע בין קירותיו האפלוליים של סטודיו אקספוז? ספרו לי ואנסה להגשים 🙂
054-6622678 – רון

תחרות Expose Yourselfie הגיעה לסיומה. לפני ההכרזה על התמונות הזוכות קצת פרטים:
התחרות היתה פתוחה להעלאת תמונות במשך כשלושה שבועות, במהלכם הועלו כ 40 תמונות לגלרית התחרות. במשך התקופה הזו נרשמו עשרות אלפי כניסות לדף התחרות, ואלפי הצבעות לתמונות השונות.

זוהי התחרות הראשונה מסוג זה שסטודיו אקספוז מארגן. למדתי הרבה במהלך ימי התחרות וכן קיבלתי המון פידבקים ממכם – המשתתפים בתחרות, המדרגים וגם סקרנים שנחשפו לתחרות דרך הפייסבוק ודרך חברים ואתרים אחרים. רבים שאלו אם יהיו תחרויות נוספות בהמשך, ללא מגבלת ה"סלפי", כלומר צילומים שאינם בהכרח עצמיים. אני שוקל זאת בחיוב לאור ההיענות היפה והעניין הרב שהתחרות ייצרה. כתמיד, אני קשוב לתגובותיכם ורעיונותיכם – דברו איתי.

התחרות היתה צמודה. בימים האחרונים היה "קרב" ראש בראש של לא פחות מחמש תמונות שהתמודדו על שלושת המקומות הראשונים והחליפו ביניהן מקומות מספר פעמים. יתכן שאילו ההצבעה היתה נמשכת עוד מספר ימים התוצאות היו ממשיכות להשתנות כך שגם מי שכמעט נגעו במקום הראשון אך לא זכו בו יכולים להיות גאים ומוחמאים כאילו זכו בתחרות 🙂

הזוכים!

• במקום הראשון זכתה התמונה המקסימה של האישה שצילמה עצמה בתנוחת ריקוד על עמוד. שאפו על המאמץ והביצוע. אין לי ספק שזה לא היה פשוט להגיע לתוצאה הזו – תמונה מקסימה.
  הפרס: סשן צילומים בסטודיו אקספוז והגדלה אחת על קנבס!
• במקום השני בפער של מאית בלבד (!) מהמקום הראשון זכתה תמונה מופלאה שאהבתם מאוד – האישה שצילמה עצמה בתלתלים רטובים שטופה באור חלומי מהחלון. תמונה מהממת – ברכות!
  הפרס: מיני סשן בסטודיו אקספוז באורך שעה.
• במקום השלישי תמונה שנכנסה לתחרות בשלבים המאוחרים ונתנה פייט אדיר לשתי הזוכות שמעליה: האישה שצילמה עצמה יושבת בפישוק כשכפות הרגלים נושקות זו לזו כבתנוחת לוטוס. תמונה מעולם הארוטיקה והפיתוי שהביאה הרבה פילפל לתחרות וזכתה לכמות הצבעות מרשימה בימי התחרות האחרונים.

וכך מגיעה לסיומה תחרות אקספוז יורסלפי – תחרות ראשונה מסוגה לצילומי עירום עצמיים בסטודיו אקספוז. גלריית התחרות תישאר זמינה באתר וניתן אף לשלוח תמונות נוספות (צילום עירום עצמי בלבד) שאמשיך להעלות לגלריה. אחרי הכל – זה לא רק בשביל התחרות, גם לפי התגובות שלכם למדתי שעצם היצירה (וההצגה ברשת) של תמונת עירום עצמית היתה חויה מעניינת, מלמדת וכן מרגשת וסקסית.

תודה שהשתתפתם 🙂

האם הארוטיקה מתה?

כשבועז כהן העלה פוסט נוסטלגי בפרופיל הפייסבוק שלו עם כרזה של הסרט "עמנואל" שהיה בשעתו פורץ דרך בעולם הארוטיקה, התפתח דיון מעניין ובו בין היתר כתב אחד המשתתפים שהמושג ארוטיקה כיום איבד כל משמעות. אני, כאדם שעובד עם ארוטיקה ויצרים בסטודיו, מצאתי את התשובה המיידית לאותה אמירה מאתגרת דוקא מחוץ לסטודיו; ברחוב או בכל מקום אחר, בלתי צפוי ומשעמם ככל שיהיה. אבל תיכף נגיע להווה ולעתיד. תחילה נתרפק קצת על הנוסטלגיה ומשם נתקדם…

תחרות צילומי עירום עצמיים – Expose Yourselfie  של סטודיו אקספוז בעיצומה. אני מקבל מדי יום תמונות ששלחתם ונהנה מההתרגשות וההשתתפות. חלקכם שיתפתם אותי בהתלבטויות ובנסיונות להוציא תמונה טובה. זה לא קל לצלם עירום, וקשה אפילו יותר לצלם ולדגמן בו זמנית. הנה כמה טיפים ממני, בדרככם לסלפי המושלם 🙂

• mirror mirror on the wall – ראי ראי שעל הקיר, מי הסלפי המהמם בעיר? ניחשתם נכון, הטיפ הראשון שלי – השתמשו במראה! על אף שהטלפון מאפשר לכם מצב צילום עצמי כשהמצלמה החזיתית מופעלת כך שאתם יכולים להסתכל על המסך, עדיפה בעיני האפשרות של שמוש במראה כיוון שכך נוח יותר לראות את כל הגוף, את התנוחה, ורק אז להשתמש במצלמה כדי לבנות את הפריים.
• mirror mirror on the floor – אם יש לכם מראה גדולה וניידת, זה אפילו יותר טוב! מגוון האפשרויות שלכם גדל, כולל היכולת לבחור מהו הרקע (שלא כמו במראה קבועה בה הרקע הוא בהכרח הקיר שמאחור) וכולל האפשרות לצלם בגובה אפס, גובה הרצפה (מתאים לצילומי ישיבה, שכיבה, כריעה…). אם יש לכם מראה ניידת – היו יצירתיים ונצלו את זה!
• אור! האור הוא המרכיב החשוב ביותר בצילום עירום אמנותי. מכיוון שאתם לא בסטודיו וכל מה שעומד לרשותכם הוא מכשיר סלולרי פשוט, הנה מה שאני מציע: ראשית, כבו את הפלאש של הטלפון. אין גרוע ממנו לצילומי עירום. שנית, במידת האפשר נסו להשתמש באור כיווני, כזה שלא שוטף את כל התמונה אלא מגיע מהצד, ואולי אפילו מאחור. אור כיווני הוא כזה החודר לחדר מהחלון למשל או מדלת מרפסת. אם תעמדו בפרופיל לאור הזה, הגוף יואר בצורה מעניינת ולא אחידה וקוי המיתאר, כגון שרירים, חזה, קימורים, יובלטו. איך יוצרים מקור אור כיווני? פשוט מאוד, מכבים את האור הגדול שבתקרה, ומדליקים מנורת שולחן ניידת שניתן גם לכוונן לזוית הרצויה
• טיזינג… לפעמים ההתגרות באה דוקא בהפוך על הפוך. אל תמהרו לצלם את התמונה החושפנית ביותר. העדיפו התגרות, משחק של חשוף ונסתר (או אור וצל, זוכרים?), חפשו את החלקים היפים בגופכם ונסו לעבוד איתם, להתמקד בהם, להבליט אותם. הביטו על עצמכם בתנוחה חזיתית לגמרי. כעת שנו מעט תנוחה על ידי הסטה של יד, כיפוף של רגל, סיבוב קל של הגוף… עולם ומלואו של לחשוף ולהסתיר… להבליט ולהצניע. נסו להיות מקוריים וקראו תיגר על המובן מאליו.
• זמן ואוירה נכונה… צילום עירום הוא לא one shot, אלא תהליך. תפנו לעצמכם זמן, תוודאו שיש לכם פרטיות, תחשבו על רעיונות (למשל פריטי לבוש כמו גרביונים, בייבי דול, מסיכה וכו'…) ואולי גם תציצו ברשת לקבל השראה. מוכנים לצלם? כעת מתחיל הקטע המעניין באמת. עם כל קליק אתם מגלים עוד משהו על עצמכם ועל גופכם. היציבה, התנוחה, התגובה לאור, ההשפעה של כל תזוזה על המראה הכללי… תמשיכו להתנסות, לגוון ולהוציע מעצמכם את הפוטוגניות – היא שם! זכרו שהבסיס לצילום עירום מוצלח הוא בראש וראשונה state of mind או באמירה קצת יותר עכשוית – לדעת לשחרר ולעוף על עצמכם קצת… למה לא?
• לכו על בטוח. רוצים להיות רגועים ששום דבר רע לא יכול לקרות אחרי שצילמתם את התמונות? צלמו אותן באופן בטוח. השאירו את הפנים מחוץ לפריים, או השתמשו במסיכה, או במשחקי אור וצל שמסתירים את הפנים, או בתנוחה / שיער שמשאירים את זהותכם חסויה. אני הראשון שיספר לכם שצילום עירום זה דבר כיף, מרגש ומשחרר, אבל אני גם רוצה שהצילומים הללו ישארו לכם כחויה טובה ולא יגרמו לסיבוכים כמו דליפה לרשת. את התמונות שתשלחו לתחרות – שלחו ללא פנים. באפשרותכם גם לבקש ממני להסתיר סימנים מזהים נוספים כמו קעקועים, סימני לידה וכדומה.

אתם עוד כאן?? רוצו לצלם 🙂
שלכם, רון
לצפיה בגלריה Expose Yourselfie המכילה צילומי עירום עצמיים של משתתפי/ות התחרות לחצו כאן

מבצע אביב רענן וסקסי באקספוז. החורף תם וממש בימים אלה אנו משילים את השכבות ועוברים לבגדים קצרים. סטודיו אקספוז מזמין אתכם ללכת עם זה קצת קדימה, להתקלף לגמרי, להוסיף קצת יצירתיות וראש אמנותי ולהשתתף ב Expose Yourselfie – תחרות צילומי עירום עצמיים!

שאלה: מה קורה כשמכבים את האור?
תשובה: נדלק החושך…

אני אוהב את הצללים בצילום. אני חושב שבזכותם יש לאור הרבה יותר מקום להתבטא בו. כשהצללים נעדרים מן התמונה הכל גלוי, האור נוטה להיות שטוח ועולם שלם של אנטומיה קסומה של הגוף העירום נעלם ומתגהץ.
לפעמים אפשר באמצעות מעט מאוד אור להראות הרבה. כך בתמונה הבאה.

לפעמים הזוגיות היא ריקוד בו האחד מוביל והאחר מובל,
פעמים אחרות היא הרמוניה מושלמת וסימטרית…
שני גופים עירומים. אור, צל, חום…
אני מכוון את המצלמה,
הם מכוונים את המבט
זה לזו
הידיים מוצאות את מקומן בטבעיות, באסימטריה שנראית כה מתבקשת…
קליק.

אולי זה לא מקרי שסטודיו אקספוז נמצא במרתף. אולי צריך לרדת למעמקים כדי להצליח להתחבר למקומות הכמוסים והנסתרים בדרך כלל שלנו. אולי צריך את ההגנה הזו, הסביבה המנותקת מהחוץ, זו שמאפשרת לפרוש כנפיים ולעוף, גם אם זה מתחת לאדמה, כמה מטרים מתחת לרחוב הפועם שבחוץ, וכאילו מרחק של ארצות שלמות…
שעה מטורפת. מאוחרת. הזויה לגמרי.
היא שותה משקה שהביאו איתם, משהו שמיוחד רק לה. אני כבר מכיר את הדרינק שלה כי הם היו אצלי כבר. מתרגשת. מרוגשת…
הוא יושב על הספה בירכתי חדר הצילומים, מביט בה באהבה המיוחדת שלו, זו שאינה חונקת, זו שמעריצה, שולח לה חיזוק ומסר – תהני, תעופי גבוה. היא מדגמנת ברטט קל, כמעט בלתי נראה אבל אני מרגיש את הריגוש שאוחז בה.
הם כל כך עדינים ויפים, כאילו נמסים אל תוך הלילה בקלילות כזו, בתשוקה.
עכשיו הוא איתה על הסט, בכלל לא תיכנן להצטלם אבל היא לא מוותרת לו, ולמה שהוא יסרב?
קליקים של מצלמה, מוסיקה מתגברת, נחלשת, נמזגת לתוך נשימה. נשימות.

למחרת אני מקבל מייל: "אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שהגעתי לריגוש כזה. אין ספק שהערב הזה יככב לנו במחשבות עוד הרבה זמן."
למייל מצורפת תמונה. ועוד הערה מקסימה בעיניי:
"צירפנו למייל תמונה שנשמח שתעלה לאתר… נכנס לראות (זה מוסיף מאוד לריגוש!) :)"

אז הנה היא. הנה את 🙂

תום קרוז הוא ביל, ניקול קידמן היא אשתו אליס, בסרטו של סטנלי קובריק: עיניים עצומות לרווחה (1999).

ערב אינטימי בבית, אליס מגלגלת משהו לעשן ותופסת ראש. מכאן מתחילה להתגלגל שיחה על קורותיהם במסיבה בערב הקודם, והדרך קצרה לתחום הרגיש של נשים, גברים, גבולות ופנטזיות.