הצילצול בדלת הסטודיו נשמע בדיוק בשעה שקבענו. אני בדיוק סיימתי להכין את פינת האירוח עם קצת שתיה ונישנושים, וכרגיל האור היה מעומעם והמוסיקה המיוחדת התנגנה לה ברחבי הסטודיו.
ידעתי שהוא מכין לה הפתעה אבל לא ידעתי שהוא מביא אותה בעיניים קשורות… כשפתחתי את הדלת הם היו מולי. הוא, עם חיוך מאוזן לאוזן, והיא בעיניים קשורות ועם חיוך קצת מתוח אבל מלא ציפיה.
אמרתי שלום, הוא הינהן וקרץ וחיכה שהיא תענה, "היי"… עם החיוך הזה שלה וברעד קל. תכנסו… ותיזהרי יש פה מדרגה קטנה בדלת…
בפנים הוא הסיר לה את הכיסוי. לחיצת יד. היי אני רון. היי אני קרן…
הביטה מסביב וראיתי שהיא עדיין לא ממש מבינה לאן הגיעה אבל סקרנית. לפני שפתחתי את הפה היא כבר הסתובבה במסדרון ובחנה את התמונות שתלויות על הקיר אז במקום לפתוח בנאום הכרות חיכיתי לשאלה שתגיע…
"יפה… אתה צילמת?" פנתה אליי. כן, אני צילמתי… ברוכה הבאה לסטודיו אקספוז.
הוא חיבק אותה ואמר "יום נישואין שמח אשתי", והיא… קברה את התלתלים בחזה שלו ומילמלה "אתה לא נורמלי, ידעתי שאתה תתכנן משהו בכיוון הזה אבל לא חשבתי על צילומים!"
אחרי כמה דקות וכמה הסברים הכרתי אותם קצת יותר. חמודים, נשואים כמה שנים טובות, יש ילדים, יש שגרה, ויש גם את העולם הזוגי שלהם שהם מצליחים לטפח. כששאלתי אם גיא תמיד מפתיע אותה ככה, סיפרו שבשנתיים האחרונות התחילו לכייף גם עם זוגות אחרים והולכים לפעמים למסיבות חילופי זוגות כך שתעוזה זה לא הצד החלש שלהם. אני רגיל שרוב הזוגות (או היחידים) שמגיעים לסטודיו צריכים קצת זמן להתרגל לסיטואציה של צילומי עירום, במיוחד אם מדובר בהפתעה שעשו להם, אבל עם קרן וגיא לא היה צורך ביותר מדי עבודה מנטאלית. הם מלכתחילה באו בראש פתוח של אנשים שאוהבים לחוות את החיים ולנסות דברים חדשים וחושניים. כיף. יהיה סשן מרתק.
תרצו להתארגן בחדר ההלבשה? "בשביל מה?" הוא צחק "באנו להצטלם בעירום לא?" והיא צוחקת יחד איתו. כבר אמרתי שהם חמודים?
נכנסו לחדר הצילומים, תוך כדי שאני מכוון את התאורה הם השתעשעו קצת בחיבוקים והסרת בגדים. קלטתי שהסשן הזה יהיה חם.
התחלנו לצלם. קרן וגיא התגלו כחיילים ממושמעים וראיתי שהם מחכים להוראות העמדה ממני. צילמנו כמה תנוחות של שניהם יחד, ואחר כך של גיא לבד, ואז של קרן. עברנו יחד על התמונות הראשונות. יצא יפה. נמשיך?
הפעם דוקא היה סדר קצת הפוך לדברים. אם בדרך כלל הזוגות מתחילים לבושים ולאט לאט מתקלפים מהשכבות כשהביטחון נבנה, הפעם הזוג שלי התחיל בעירום ועכשיו הזכיר גיא שהוא דאג להביא כמה סטים סקסיים של חוטיני, ביריות וחזיות תחרה. כשהתכתבנו במייל לקראת הצילומים ציינתי שהפריטים הללו מצטלמים טוב.
קפצו להתלבש… חזרו כשגיא בתחתון בוקסר לבן צמוד וקרן בסט תחרה שקוף. יפים יחד. התחלנו שוב לצלם. שפת הגוף שלהם מפותחת, הרבה מגע, והתשוקה באויר. בשלב מסויים הבנתי לאן הדברים זורמים ועברתי למצב שקט… אני רק מצלם, לא מדבר ולא מביים את הסצינה, והם כותבים את התסריט ומשחקים בתפקידים הראשיים… תשוקה ויצרים זה דבר פוטוגני. המוסיקה ברקע, הקליקים של המצלמה, והם… שקועים בתוך עצמם ושוכחים את הכל מסביב.
הפסקת שתיה…
פינת האירוח בסטודיו אקספוז נמצאת באמצע הסטודיו. אופן-ספייס כזה. בין כל החדרים, אבל הסטודיו פרטי ונעול ומבודד מהעולם החיצוני.
ישבו להם ככה טבעי, בלי בגדים. "זה כמו במסיבות" היא אמרה…
דיברנו קצת על העולם הזה של הסווינגרים ועל מה שזה עשה להם ולזוגיות שלהם. שיחה מעניינת.
סיימנו את השתיה.
-נמשיך?
-יאללה…
חזרנו לחדר הצילומים ושינינו קצת את הסצינה. הוספתי מזרון ועטפנו אותו בבד אדום בגוון עז. החדר מסביב אגב שחור לגמרי כך שהשילוב דרמטי ומיוחד.
התחלנו בכמה תמונות בסגנון ז'ורנליסטי של קרן, וכשגיא הצטרף אליה התחילו שוב המגעים המדיניים… לא יכולים להסיר את הידיים זו מזה, השניים האלה…
לכל דבר טוב יש סוף והזמן רץ כשנהנים… כשגילינו שהסשן נמשך כבר קרוב לשלוש שעות נאלצנו לסיים, מרוצים מהצילומים היפים והחוויה המיוחדת.
נפרדנו בחיבוק וב"נהיה בקשר". עוד סשן נגמר. אני אוהב את העבודה שלי, רק חבל שאני לא יכול להראות לכם איך התמונות יצאו