כשאתם שומעים את צמד המלים "צילום עירום" או "להצטלם בעירום" מה אתם חשים? רתיעה? סקרנות? דחיה? משיכה? אם תתעכבו לרגע לחשוב על התגובה שלכם לצילום ובפרט לצילום עירום אולי תוכלו ללמוד משהו על עצמכם… אם צילום הוא סוג של ראי שמציבים לפנינו, צילום עירום הוא ראי שמשקף הרבה יותר, ועמוק יותר. לא רק על הפיסיות, הגשמיות של הגוף שלנו, אלא כפי שתוכלו לקרוא בעדות מגוף ראשון גם על מה שמתחולל בתוכנו. סשן צילומים הוא לעתים סתם Fun, ולעתים הוא גם שיקוף של תהליכים יותר רחבים ומשמעותיים שעוברים על המצולמ/ת. אחד הדברים המרגשים שכתבה לי מצולמת אחרי סשן שכזה מצורף כאן. שווה קריאה…
"היום התמודדתי עם אחד הפחדים היותר גדולים שלי. להצטלם.
הלכתי לסטודיו אמיתי להצטלם. היה ממש מביך, היה לי קשה, למרות שהכרחתי את עצמי לעשות את זה. הגעתי אף לכדי עירום חלקי. מצד אחד אני גאה בעצמי שעשיתי את זה, מצד שני אני ממש לא מרוצה מהתמונות שלי או מאיך שאני נראית אבל כרגע זה שולי. כרגע הדגש הוא על ההתמודדות עם עצמי. ועם הפחדים שלי.
השרירים שלי מתוחים, אולי מכווצים, הנינוחות ממני והלאה, הגוף נכנס לסטרס, גם אם הנשמה לא מודה. כנראה שעל פניו נראיתי די נינוחה, משתפת פעולה ונכונה לקבל הוראות. בפועל היה לי כ"כ קשה להרפות את הגוף, לחלץ את השרירים, ואני שמחה שעשיתי את זה. זה ממש הרגיש כמו מצנח הרחיפה, כמו הפחדים הגדולים שלי, שהם יחסית מובנים לשאר העולם, פחד הגבהים.
לא הרבה יכולים להבין את הפחד מצילום. כמה סטרס וערות טמונים במצלמה אחת, כמה אני עוקבת אחרי המצלמה, יודעת בכל רגע נתון איפה היא, כמה מביך אותי להתערטל מולה, נפשית.
עניין העירום (החלקי) בכלל לא היה משמעותי. לא כזה משמעותי כמו המצלמה. היה לי יותר קל להתרגל לרון, שאותו לא ראיתי מלא שנים מסתובב סביבי ומסדר את התאורה או הבד מאשר לנוכחות של המצלמה. אני מנסה להבין למה זה כ"כ קשה לי, משהו שהוא טבעי ונורמלי לאנשים אחרים. מעורר אצלי כ"כ הרבה לחץ. אולי זה בגלל הצורך שלי תמיד להיות אנונימית ובלתי מובחנת, ולכן קל לי יותר באירופה, פשוט להעלם. זה קצת כמו באפריקה שאני כ"כ בולטת, אי אפשר להסתתר. כך גם כשיש מצלמה בסביבה. ובפרט כשהיא מכוונת אלי. אז מה העניין? זה הצורך שלי להעלם? זה קצת מצחיק בהתחשב בפשט של מהותי – ההופעה הלרוב חריגה, הצבעים, הרעש, השתלטנות. לכאורה נדמה שמה שאני באמת רוצה זה להיות הכי בולטת ומובחנת שאפשר. בפועל זה כנראה לא ככה"…