החדר היה תערובת של נר ויין. נמהלה בו בישנות של חדש והתרגשות של קצה. בחדר השני חיכתה המיטה אך בינתיים יין. ונר.
הן ישבו זו לצד זו אך פניהן אליי. כמו המתינו להנחיות או לקרדום לשבור בו קרח דמיוני. נשפתי וכיביתי את הנר. השתררה אפלה יחסית ובה ניצנצו רק אורות אלקטרוניים כלשהם ממכשור כזה או אחר של עולם המחשבים. ״שלבו ידיים״ הצעתי. מן האפלה נעניתי בתנועת צללים חפוזה. ישבנו כך עוד רגע ממושך ואז הדלקתי שוב את הנר. כוסית היין הלבן עטתה אגלי מים ותססה בועות. היין האדום שבכוסית השניה רק המתין לתורו להילגם.
אחרי דקות, מילים ולגימות לבנות ואדומות השתתקו שוב והביטו בי. תוכל שוב לעשות את הטריק עם החושך וההנחיה?