תגית: אור וצל

המשחק מתחיל בחושך. משחק הצללים. המקום בו מתחיל האור הוא גם המקום בו הוא נגמר: צל. הוא מגדיר את האור, הוא מאפשר אותו, הוא מפלרטט איתו ורוקד איתו. בכל נשימה משתנים קווי המתאר, מוגדרות מחדש חלקות עור: מי לאור ומי לצל. בכל תזוזה הגוף נושם את הצללים ונושף אותם מחדש בסידור אחר. רמזים רכים של אור חלש או קוים ברורים של קרן בטוחה המשרטטת קימור נשי. אחת ההנאות שלי בצילום עירום: לצלם צללים. להפחית את פיזור האור עד למינימום, להשאיר קוים, נגיעות, ליטופים קטנטנים. והרבה צל. הרבה מסתורין. כשרב הנסתר על הנגלה מתחיל להתארגן בתמונה איזה סדר חדש. מפגש בין אסתטיקה של צורות לבין משחק של מחשבות. הדמיון משלים, ואם אינו משלים הרי שהוא לפחות מאותגר. נעור לחיים. מנסה לנחש את מנח הגוף, את התנועה, את האור והצל, העור והצל.