ארוטיקה אוהבת קשרים. לא תמיד ברור הקשר, אבל הוא שם.
מקבץ תמונות של דברים שאפשר לעשות עם קשרים, ואפילו לא צריך פרוטקציה…

הימים כבר קצרים מאוד, השמש שוקעת מוקדם והערב הולך ומתארך.
אמנם יש יופי וחיוניות בשקיעות המאוחרות ובקצב התוסס של שעון הקיץ, אך שעון החורף והעונה המתפתחת כעת מזמנים לכם הזדמנויות מרתקות וחויות מרגשות. צריך רק לחדד את החושים.

להצטופף זה כבר לא בחוף הים

הסלון עושה קאמבק. לא, זה לא הסלון של האבטיח והגרעינים והופ, לרוץ הלאה (כי עוד יש אור בחוץ ואפשר להצטופף עם עוד מאה אלף איש בים)… זה הסלון של הכירבולית ומשקה חם… סלון של לרבוץ בלי למהר לשום מקום.
אפשר ורצוי לארגן איזה סרט טוב ולעמעם את האורות, לאות הזדהות עם החושך המוקדם בחוץ. אם האויר בחוץ קצת קריר אל תמהרו לסגור את כל החלונות, תשאירו לפחות חריץ ותנשמו… איזה כיף, מתי אפשר לנשום ככה בקיץ? אה כן, ותהיו ביחד, לא לבד.

לארח, להתארח

אז נכון שכבר לא נפגשים עם כל העולם ואשתו בחוץ, אבל זה הזמן דוקא לעבוד על המפגשים האחרים.
להזמין אורחים הביתה, לקפוץ להתארח אצל חברים, ואולי אפילו לארגן איזו מסיבונת סתוית… אלכוהול אגב מחמם יופי את האוירה כשקר…

לגעת

מה יותר מחמם מלגעת, להתכרבל, ולהעביר חום הדדי?… אז בבקשה, נא להתקרב! סוף סוף כבר לא חם ונגמרה העונה המיוזעת. אם אתם בכל זאת מתגעגעים לזיעה משום מה תטפלו בזה בדרכים אחרות… יש אלטרנטיבות לשמש הקופחת 😉

לקפוץ לסטודיו אקספוז

וולקאם, הסטודיו כבר לגמרי בראש הסתוי, ומוכן לחורף. האור העמום באקספוז יעטוף אתכם בשמיכה של ביטחון והמוסיקה תלטף לכם את האוזניים. האוירה החושנית תזכיר לכם שאפשר להתקלף מהשכבות המיותרות לא רק בקיץ, ושבאקספוז יש לזה גם קסם מיוחד של גילוי, מסע והצצה לעולם שמשלב אמנות, עירום ואהבה. אהבה עצמית, כי אם לא תאהבו את עצמכם וגופכם איך האחרים יאהבו? ואהבה הדדית, כי אם תבואו בזוג מובטחת לכם פתיחה חמה במיוחד לעונה הקרה. הסשנים של סטודיו אקספוז הם חויה שחייבים לעבור, אז תתכווננו לתדר הנכון, תרימו טלפון ונקבע…ושיהיה סתיו חושני!

כורסא. מן אביזר כזה עם המון פרשנויות אפשריות. כורסא יכולה להיות הכי "סבתא חנה"; סולידית, שמרנית, מוקפדת, מהוגנת. והיא גם יכולה להיות אחרת. פרופס לצילומים ארוטיים למשל.
הכורסאות בסטודיו אקספוז ראו דבר או שניים במהלך שרותן הנאמן בסשנים של הלקוחות. סבתא חנה היתה נתקפת קוצר נשימה, או אולי אם זו ממש סבתא חנה מיוחדת היא היתה קורצת ונזכרת ב"כשאני הייתי צעירה…"
לכו תדעו, לכולם יש סודות, אולי גם לסבתא היו? אני רוצה להאמין שכן.
לא מזמן בועידת הנשיא התקיים פאנל בו ראיינה אילנה דיין את שמעון פרס. היא שאלה אותו לפני סיום אם יש משהו שאנחנו עדיין לא יודעים עליו? פרס, בן תשעים אבל צלול וחיוני כמו בקבוק מים מינרלים ביום קיץ לוהט, לצידו לא פחות משרון סטון, ענה בחצי קריצה שאנשים שאין להם סודות הם אנשים משעממים. אחלה תשובה. במיוחד אם שרון סטון יושבת לידך ומריצה איתך דחקות וחיוכים.
בחזרה לסבתא חנה. באמת שאחת הספות בסטודיו נתרמה לי ממישהי שהסלון של סבתא רבץ אצלה בבית שפינתה וחיפשה מי יפרוש עליו חסות. כורסא אחרת אספתי מאחד דתי, שהחליף סלון ורצה הגורל ועברתי עם הרכב בדיוק כשהוא הוריד את הכורסא לרחוב להשאירה לכל חפץ. חפצתי. לפעמים נדמה לי שרוח הקודש קצת מאוכזבת. פעמים אחרות אני בטוח שהכורסא זוכה להשגחה עליונה ולכבוד של מל(א)כים.
כך או כך, מקבץ כורסאות לתחילתו של שבוע סקסי.

עירום ללא עירום, או בגדים ללא כסות… איך שלא תהפכו את זה מדובר בשילוב סקסי. ניתן לומר באופן כללי שכאשר העירום והבד נפגשים, מובטח לכם מסע סקסי ומסעיר למחוזות הארוטיקה.
בייבי דול למשל, בגד שתכליתו תמימה – כותונת שינה עדינה וקלילה. בפועל מדובר באחד הפריטים הערמומיים (תרתי משמע) במלחתה הנשית. הבגד הזה נולד לטיזינג. החל מאורכו הקצרצר, המשך באיך שהוא יושב על קימורי הגוף הנשי בהיותו קליל ומלטף, ועד לגירסתו השקופה, זו המשלבת את כל הכתוב לעיל יחד עם ההצצה אל מה שמתחת לבגד. ובכן, היום נסתפק בהצצה קטנה לעולם רחב של פוטנציאל סקסי בצילומים ובחדר המיטות 🙂

לידיים יש תפקיד חשוב בצילומי אנשים, לא רק בעירום. הן מספרות לנו המון. מבט בידיים יכול לומר משהו על גיל, על מין, אפילו רמזים לקורותיו של האדם המצולם. תנוחת הידיים גם היא משמעותית מאוד. הידיים יכולות לשדר שליטה, כניעה, עייפות או ריגוש חוקר…

לעתים הידיים משמשות להסתרה. זה יכול להיות אקט של בישנות, ואולי לפעמים זו דוקא התרסה, סוג של "הפוך על הפוך" – עירום מוצנע שכזה. אני אוהב את המשחקים שאפשר לעשות עם התפר שבין עירום מלא להצנעתו (אם זה בעזרת הצל, או אביזרים, או לענייננו – הידיים)

הידיים הן גם מגרש משחקים בחדר המיטות, ואם נלך עוד קצת למחוזות האפלוליים – עולם הקשירות. הנה הצצה לסשן צילומים ששילב עירום, ארוטיקה, וקשירות. מה כפות הידיים משדרות כאן?…

ולסיום, הידיים בצילום עירום מיני וארוטי, מנווטות את הדרך. הן מלטפות, מזמינות, מסמנות את הנתיב, מתגרות ומכניסות תנועה ממשית לצילום סטטי.

עד כאן להפעם, תהנו עם הידיים, הן עושות פלאים, בסטודיו ומחוצה לו. לא התאפקתי והוספתי עוד תמונה אחת, ואזהרה או אם תרצו פיתוי: הידיים יכולות לשמש גם להפעלת פלוגר ושאר אביזרים שובבים 😉

תקופה מרתקת בסטודיו אקספוז, בעצם מתי לא?
הקיץ מכה בנו ללא רחם. אז קודם כל הסטודיו התחדש במזגן חזק יותר שמצליח לצנן את האויר אבל לא את האוירה. הסשנים נועזים ופורצי גבולות כמו שזה תמיד באקספוז ובין סשנים פרטיים (נשים, גברים) לסשנים זוגיים (יום נישואין, כלולות, ואפילו סתם כך לשבירת השגרה) נותר רק מעט זמן לאטרקציות נוספות. ההיילייט: מסיבת רווקות סקסית בסטודיו אקספוז. תוכלו לקרוא על מסיבה כזו בפוסטים הבאים
מסיבת רווקות סקסית בסטודיו – חלק 1
מסיבת רווקות סקסית בסטודיו – חלק 2
הרעיון מאחורי קיום מסיבת רווקות בסטודיו אקספוז: שילוב של האירוח במקום מפנק ואינטימי, יחד עם צילומים סקסיים בסטודיו, וכל זאת בתקציב שפוי לגמרי שלא קורע את הכיס. אם אתם מכירים מישהי שעומדת להתחתן, או חברה שמארגנת מסיבת רווקות למישהי, תנו להן את הטלפון: 058-6622678 ושיתקשרו דחוף לקבל פרטים נוספים על ערב קסום וחד פעמי באקספוז.
חדי העין שעוקבים בפייסבוק בטח כבר הבחינו בקמפיין החדש שמשלב את הסיפורים האישיים של לקוחות הסטודיו, שהגיעו לאקספוז לחקור ולגלות כמה נועזים הם… אז קבלו גם כאן הצצונת לקמפיין החביב, בשלוש תמונות מדגמיות:

עד כאן העדכון להפעם. הטלפון לבירורים ותיאום צילומים בסטודיו אקספוז: 058-6622678
כמה נועזים אתם?…

לפעמים אני קלאסית, לפעמים אני חזקה
לפעמים אני ליידי ולפעמים אני קלה
לפעמים בלתי מושגת, כמו עושה בכם כשפים
לפעמים אני זורמת, מערבולת יצרים

יום ראשון, שבוע חדש בפתח, אנשים חוזרים לעמל יומם, פותחים שבוע.
מגוון רחב של פרצופים והבעות. חלקם שבוזים לגמרי מיום א' והשבוע שלפניהם, אחרים עסוקים, או עדיין ישנים, ויש את אלה שחוזרים עם פרצוף זורח של "לא תאמינו מה עשיתי בסופשבוע"… לא כולם גם מגלים, לפעמים הם סתם נשארים עם הפרצוף הזה והמסתורין שתחתיו… והניחוש שבטח זה משהו סקסי, אולי נועז, סיכוי סביר שלא לבד אלא בשניים (ויש כאלה שמגדילים לעשות…).
חלק מהם עברו בסטודיו אקספוז, אולי ביום ששי האחרון? אולי בערב הקודם? ואולי דוקא באמצע השבוע, בזמן הכי פחות צפוי לחויה נועזת וסקסית כמו להצטלם בעירום בסטודיו…
הנה הצצה קטנה לחיבור הזוגי האמנותי בצילום עירום. גבר, אישה (או שתי נשים) ועולם של יצרים ותשוקות.
כמו בתמונה הבאה בה האישה לוקחת את הפיקוד ומדליקה את הגבר שלה. תפעילו את הדמיון, האם זו תחילתו של ריקוד ארוטי? אולי סצינת פיתוי? אולי היא הדומיננטית? ואולי נשמעת להוראותיו?

בואו נשנה את הסדר של הדברים, נחזיר את הגבר למעלה. אבל נוסיף קצת יותר מסתורין ורמיזות לחיבור הזוגי. צילום עירום לא באמת חייב להיות חושפני, לפעמים הוא אפילו יותר מדליק כשהוא מרומז ומתגרה.

משחק המינים ממשיך, הידיים מדברות כמו גם המבטים. צנזורה קלה כדי להגן על פרטיות המצולמים אבל גם בלי המבטים הממסמרים התמונה הזו משדרת מן הסתם משהו עוצמתי שיש בחיבור בין גבר לאישה.

כשאמנות ויצרים נפגשים יחד מובטחת לכם חויה מסעירה, רגשית וקרובה. כך נוצר הפיתול הזה, גבר ואישה כרוכים זה בזו כגוף אחד…והמצלמה כל העת מתעדת…

עולם של תנוחות, פנטזיה נוגעת במציאות, יד חוקרת, קרן אור מלטפת, ומשם גם באות התמונות הפחות צפויות…

אישה ואישה. עולם נוסף של יצריות פוטוגנית, פיתולים וקימורים שנפגשים אל מול המצלמה.
כך בריקוד הארוטי הבא…

ותאוות הבשרים, הביס, הנשיכה, והתשוקה המשתקפת בהם. שימו לב שכאן בכלל אין עירום, אבל הוא נוכח…

כמו בחדר המיטות, או במועדון פטיש אפלולי אם תרצו, סטודיו אקספוז מכיל בטבעיות את עולם היצרים והפנטזיות, ובמיוחד את הביטוי הויזואלי שלהם. וכמו בחיים, מה שיותר אקסטרווגנטי – מצטלם היטב ומשפיע עלינו ברמה האסוציאטיבית והרגשית. בקשת הרחבה של צילומים שנעים בין עירום מלא לעירטול מרומז בלבד, יש תפקיד חשוב לביגוד סקסי, על אחת כמה ביגוד פטישיסטי. הפטיש, גם אם בתפיסה שלו נחשב למשהו קיצוני, ספק לגיטימי ספק פרוורטי, משמש בסטודיו לא פעם כגורם מאזן בין חשוף ל"מהוגן", בין בוטה למיינסטרים. הפוך על הפוך.

קשירות, הן אלמנט שחוזר על עצמו בעולם הפטיש ומאוד רלוונטי לצילומים סקסיים בסטודיו אקספוז.
קשירה יכולה להיות עניין של בגד רכוס כמו בתמונה לעיל או מחוך הדוק כמו בתמונה להלן:

לסיום, קשירות הן כמובן גם אקט ממשי, בד"כ זוגי, משהו שמזמן יצא ממרתפי הפטיש והשוליים ונכנס למיינסטרים. תראו לי חדר מיטות ראוי לשמו שלא התבצע בו איזשהו אקט של קשירה בשלב זה או אחר ואומר לכם שהוא לא ראוי לשמו 😉

יש מן אמירה כזו ש"הכל פוטושופ". אומרים את זה כמעט על כל צילום של דוגמנית, אומרים את זה על פירסומות, אומרים את זה אפילו על מגישות חדשות בטלויזיה…
אני לא מתכוון להטיף פה בעד או נגד השימוש בפוטושופ (אם מעניינת אתכם דעתי המורחבת האזינו לראיון שקיימו איתי דנה בלום ומרב כנת ברדיו תל אביב לפני כמה שנים על הצעת חוק הזויה בעניין) אבל בעולם שבו תמונות עוברות עיבוד וריטוש במחשב, נשים עוברות מנתח פלסטי, ומגישות בטלויזיה מצופות בשכבות אדירות של מייק אפ, אני דוקא מאוד נהנה מהנטורל ושמח ליצור תמונות טבעיות בלי לשפץ אותן יותר מדי. כשמוותרים על כל הפלסטיקה הזו דוקא צפים ועולים על פני השטח כמה מאפיינים מאוד יפים ומדליקים בגוף האדם.

הנה תמונה. קחו כמה שניות להביט בה.

מה דעתכם, עברה פוטושופ או לא?
אם אמרתם שכן – צדקתם.
אם אמרתם שלא – אל תצאו מאוכזבים. לא רומיתם.
לא קשה להבין שהתמונה מראה את גופה של המצולמת AS IS, כלומר בלי "ניתוחים פלסטיים" תוצרת הפוטושופ, וייתר על כן – בלי איפור. נטורל לגמרי. מה שאני מחפש בתמונות כאלה כשאני מצלם, זה את הטקסטורה, העומק, המסתורין… זה שנוצר במשחקים נכונים של אור וצל, וזה שמגיע out of the box מהגוף העירום אחרי שהבגדים מושלים. מרקם, מיתאר, קמט ניסתר… לפעמים אפשר אפילו להרגיש את הטמפרטורה של העור, החום הנפלט ממנו… אילו התחלתי להחליק, להזיז, לשפץ, הייתי הורס את האימפקט של התמונה הזו.
ולמה בכל זאת פוטושופ? כי זה כלי נהדר. לא בשביל לייצר תרמית או להנדס גנטית, אלא למשל בשביל ליצור גוונים מעניינים בתמונה.  בתמונה לעיל נעזרתי בעיבוד מחשב להקניית גוון מעט ירוק בגוונים הכהים. אני מאוד אוהב להתעסק עם התמונות שצילמתי במחשב ולשחק עם הגוונים והסקינטון עד להעצמת המסר הויזואלי שאני מחפש להעביר בתמונה.
דבר נוסף שעשיתי הוא לחתוך את התמונה. מרבית התמונות שאני מפרסם כאן וברשת חתוכות, בעיקר מטעמי שמירה על הפרטיות של הלקוחות שלי בסטודיו. כך, אני משתמש בפוטושופ גם בכדי לטשטש סימנים מזהים, כגון נקודות חן וקעקועים. המצולמת בתמונה לעיל לא מקועקעת, אבל הסרתי כמה נקודות חן… נכון שלא הרגשתם? 🙂

קחו עוד תמונה, וקחו כמה שניות להביט…

אם כתבתי למעלה על הטקסטורה והמיתאר של העור, ועל הטמפרטורה, לזה התכוונתי… אני מאוד אוהב שאנשים נכנסים לסיטואציה דרך התמונה שלי, כלומר מצליחים לדמיין שהם נוכחים בסצינה, ולחוש את הדופק הפועם, הנשימות והתנועה. כשהשיערות סומרות (עור ברווז) אני -הצלם – לא חושב "איך אני מסיר את זה בפוטושופ" או איך אני מסתיר את זה אלא להיפך, אני מכוון את האור להדגיש את הניואנסים הללו.
מוותר על האיפור, מוותר על המראה הפלסטיקי שאפשר לייצר בשלושה קליקים בפוטושופ, ומעדיף ללכת שוב, על הנטורל.
ועוד לא נגעתי בכלל בשינויים פלסטיים מתקדמים… הסרת צלוליט, הצרת ירכיים… זה נושא אולי לפוסט בפני עצמו. אוסיף ואספר שלא פעם אני "משפץ" במחשב ירכיים וצלוליט עבור לקוחותיי, וזה לגמרי לגיטימי מבחינתי, במיוחד שהם משלמים לי כסף ורוצים להיראות הכי טוב שאפשר בתמונות, אבל הסיפוק הגדול שלי הוא כשאישה מביטה בתמונה שצילמתי עבורה פעם-פעמיים-שלוש ולומדת לאהוב את עצמה כמו שהיא, ולוותר על הצורך בהחלקת כל קמט והעלמת כל קילוגרם עודף.
שוב, הגוף מספר סיפורים מופלאים. גם הנפש. צריך לדעת להקשיב להם, להשתמש בטכניקות הנכונות בשביל להאיר, בשביל להכיל, ולקלוט את כל הסיפורים הללו. בעולם מלא בפילטרים, צריך להבין שגם פוטושופ הוא ערימה של אפשרויות וכלים יצירתיים. צריך רק לבחור איזה פילטר להסיר, ובאיזה פילטר להשתמש.
אז מה אתם אומרים, שנוותר על הפלסטיק?