קטגוריות
בלוג

זוגיות ומיניות בעירום

יום ראשון, שבוע חדש בפתח, אנשים חוזרים לעמל יומם, פותחים שבוע.
מגוון רחב של פרצופים והבעות. חלקם שבוזים לגמרי מיום א' והשבוע שלפניהם, אחרים עסוקים, או עדיין ישנים, ויש את אלה שחוזרים עם פרצוף זורח של "לא תאמינו מה עשיתי בסופשבוע"… לא כולם גם מגלים, לפעמים הם סתם נשארים עם הפרצוף הזה והמסתורין שתחתיו… והניחוש שבטח זה משהו סקסי, אולי נועז, סיכוי סביר שלא לבד אלא בשניים (ויש כאלה שמגדילים לעשות…).
חלק מהם עברו בסטודיו אקספוז, אולי ביום ששי האחרון? אולי בערב הקודם? ואולי דוקא באמצע השבוע, בזמן הכי פחות צפוי לחויה נועזת וסקסית כמו להצטלם בעירום בסטודיו…
הנה הצצה קטנה לחיבור הזוגי האמנותי בצילום עירום. גבר, אישה (או שתי נשים) ועולם של יצרים ותשוקות.
כמו בתמונה הבאה בה האישה לוקחת את הפיקוד ומדליקה את הגבר שלה. תפעילו את הדמיון, האם זו תחילתו של ריקוד ארוטי? אולי סצינת פיתוי? אולי היא הדומיננטית? ואולי נשמעת להוראותיו?

זוג. תמונה מחיי זוגיות
זוג. תמונה מחיי זוגיות

בואו נשנה את הסדר של הדברים, נחזיר את הגבר למעלה. אבל נוסיף קצת יותר מסתורין ורמיזות לחיבור הזוגי. צילום עירום לא באמת חייב להיות חושפני, לפעמים הוא אפילו יותר מדליק כשהוא מרומז ומתגרה.

זוג על ספה. צילום עירום
זוג על ספה. צילום עירום

משחק המינים ממשיך, הידיים מדברות כמו גם המבטים. צנזורה קלה כדי להגן על פרטיות המצולמים אבל גם בלי המבטים הממסמרים התמונה הזו משדרת מן הסתם משהו עוצמתי שיש בחיבור בין גבר לאישה.

זוג - צילום עירום , צילום עירום זוגי
זוג – צילום עירום

כשאמנות ויצרים נפגשים יחד מובטחת לכם חויה מסעירה, רגשית וקרובה. כך נוצר הפיתול הזה, גבר ואישה כרוכים זה בזו כגוף אחד…והמצלמה כל העת מתעדת…

מחובקים. זוג בצילום עירום
מחובקים. זוג בצילום עירום

עולם של תנוחות, פנטזיה נוגעת במציאות, יד חוקרת, קרן אור מלטפת, ומשם גם באות התמונות הפחות צפויות…

צילום עירום זוגי ארוטי
צילום עירום זוגי ארוטי

אישה ואישה. עולם נוסף של יצריות פוטוגנית, פיתולים וקימורים שנפגשים אל מול המצלמה.
כך בריקוד הארוטי הבא…

צילום נשים. ריקוד ארוטי
צילום נשים. ריקוד ארוטי

ותאוות הבשרים, הביס, הנשיכה, והתשוקה המשתקפת בהם. שימו לב שכאן בכלל אין עירום, אבל הוא נוכח…

שתי נשים
שתי נשים
קטגוריות
בלוג

געגועים לחורף (ולחושך) קמפיין הפולניה של אקספוז

בימים חמים אלה כשאני כבר מתחיל לספור את הימים להקלה של נובמבר ועדיין בכלל לא הגענו לתחילתו הרשמית של הקיץ, אני נזכר בגעגועים בימים קרירים יותר. ומה יכול לסמל קרירות מעודדת אם לא קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז 🙂
קמפיין הפולניה נולד אחרי שיצא לי לצלם כמה וכמה פולניות שכלל לא עונות לטייפקאסט המצופה מהפולניה הצוננת, זו ששואלת את בעלה אם גמר אחרי שנרדמה או לפני, ושחושבת לעצמה שצריך לצבוע את התקרה שעה שהיא שוכבת על הגב והוא מעליה…
הפולניה מודל 2013 אולי יודעת לשחק אותה פולניה (כשזה מתאים לה) אבל תנו לה חושך, והיא כבר תוציא את האישה הנועזת והלוהטת שמסתתרת מתחת לקליפה הקפואה. "אני כבר אשב לבד בחושך" הוא בכלל שם קוד לעולם שלם של יצרים פולניים שיפה השתיקה להם, אבל היי, אני "במקרה" הדלקתי פלאש או שניים והתמונות מדברות בעד עצמן 🙂
פולניה, אגב, זה ממש לא עניין של מוצא. פולניה זה סוג של אופי, של תפקיד, אם תרצו – מגדר. אז בפעם הבאה שאתם פוגשים פולניה קלאסית, תתבוננו היטב וחפשו את זו שהיתה אמש בסטודיו אקספוז והצטלמה כמו בתמונות שלהלן 😉

קר בחוץ שימי על עצמך מישהו - קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז לצילום עירום אמנותי וארוטי
קר בחוץ שימי על עצמך מישהו – קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז לצילום עירום אמנותי וארוטי
אל תשכחי ללבוש מעיל - קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז לצילום עירום אמנותי וארוטי
אל תשכחי ללבוש מעיל – קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז לצילום עירום אמנותי וארוטי
אני כבר אשב בחושך לבד - קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד – קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד - קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד – קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד - קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד – קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד - קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב בחושך לבד – קמפיין "פולניה" לצילומי עירום וארוטיקה בסטודיו אקספוז
אני כבר אשב לבד בחושך - קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז לצילום עירום
אני כבר אשב לבד בחושך – קמפיין הפולניה של סטודיו אקספוז לצילום עירום
איזה גשם תפס אותי בדרך - קמפיין "פולניה" לצילומי עירום בסטודיו אקספוז
איזה גשם תפס אותי בדרך – קמפיין "פולניה" לצילומי עירום בסטודיו אקספוז
כואב לי הראש - קמפיין "פולניה" לצילומי עירום בסטודיו אקספוז
כואב לי הראש – קמפיין "פולניה" לצילומי עירום בסטודיו אקספוז
קטגוריות
בלוג

שחור… לבן… עירום… ארוטיקה

לפעמים הזמן עוצר מלכת. או אולי להיפך, לפעמים אפשר לשמוע את הזמן מתקתק. תיקתוק של מצלמה…

רגעים של התמסרות אמיתית לסיטואציה, לחויה, לרגע…
דקות של גישושים, חיוכים נבוכים מעט, אבל ראש פתוח, ורצון לטעום משהו חדש.
כרגיל, האור הדל, מלטף או מסתורי… ברחבי הסטודיו וברצפת הצילומים. אני רוצה את האור שלי מדוד במשורה, משרטט קוים, כמעט דוקר…

 

יש לה חיוך מבויש על הפנים… רק לפני כמה שבועות התקשרה לתאם את הסשן, מתנה… בשבילו. עכשיו הם כאן. הוא נבוך גם כן אבל מפגין קוליות גברית טיפוסית.
היא סמוקה. כמה חינני. יחד עם המבוכה הזו שמשורטטת לה על הפנים זו נקודת פתיחה מצויינת לסשן. אני אוהב שתוך כדי הסשן הם נפתחים… וכשזה מסתיים אפשר לראות בתמונות את כל התהליך הזה שעברו במהלך הצילומים.

שפת הגוף… זוג צעיר, מלא תשוקה, מדברים הרבה עם הידיים… יד לגוף. הבגדים מיותרים, לגמרי. הם מתקלפים מהשכבות המיותרות. אני מצלם, מדריך מעט.
היא עדיין עם הסומק הזה ועם חיוך. מתמסרת לגמרי, ועדיין סמוקה, כאילו כל קליק של המצלמה מעביר אותה מעל עוד משוכה של מבוכה. נרגשת, מתוחה מעט, וזה יפה לה… הם מדלגים מעל המשוכות בטבעיות חיננית, יש לומר.
יש את נקודת הזמן הזו, שאני עובר "לרקע"… אחרי שהנחיתי, הזזתי, כיוונתי… לפעמים זה מרגיש נכון לעבור למצב שקט… אני מזהה את הנקודה הזו. נותן להם את השקט… קליק, קליק, קליק… אוסף של נקודות זמן. הזמן עוצר, או אולי פשוט נמדד בתיקתוקי מצלמה.
גבר, אישה, עירום, ארוטיקה. כמה פשוט, כמה טבעי. שחור לבן. העור החלק שלה והגוף הגברי שלו. הצל והאור… הצבעים מיותרים פתאום. האינטימיות הזו כל כך צבעונית ממילא… חושנית ועשירה.

מסיימים. נפרדים.
אחרי כמה ימים מייל תודה מהם… "לא מפסיקים להסתכל על התמונות"…

כיף.

קטגוריות
בלוג

חמישים גוונים של זוגיות וצילום עירום

הרומן המדובר – במידה מסויימת הפרובוקטיבי – 50 גוונים של אפור, נכנס לי ליד כמו כפפה בתקופת החגים. צללתי לתוך שלושת חלקי הטרילוגיה וגמעתי אותם בהנאה רבה.

השם שנבחר לרומן, גם אם מאבד את משחק המילים בתרגום מאנגלית לעברית, עדיין מאוד רלוונטי לתוכן העלילה. חמישים גוונים… מצאתי אותו רומנטי, סקסי, מסעיר, ממכר, דביק, צפוי, מפתיע, צובט, מרגש, דמיוני, מוחשי… ואפשר להוסיף עוד כמה מילים בלי להתאמץ…
לא, זו לא יצירת מופת ספרותית, אני לא חושב שהספר יכנס לקלאסיקה, לא ילמדו אותו בשיעורי העשרת השפה, ולא ינתחו במועדון הספר הטוב. הוא לא נושא הבשורה של ספרות המופת. זו גם לא פסגת הכתיבה הנועזת, כי גם אם חלק מההתייחסויות ל"חמישים גוונים" קיטלגו אותו כ"פורנו", הרי שחומר פורנוגרפי בוטה יותר ומושקע פחות מצוי בשפע בכל דוכן ספרי זימה ואין בכך כל חידוש.

אז מה בכל זאת ה"בשורה" ולמה נהניתי לשקוע בו? חמישים גוונים הוא קודם כל סיפור יפה על זוגיות. לא זוגיות רגילה. זוגיות אקסטרימית. סוג של למתוח את הגבולות.

גבולות.

למה יש לנו גבולות בעצם? מן הסתם זהו מנגנון של הגנה. הגנה עצמית, הגנה על הסובבים אותנו, הגנה על המכלול התרבותי עליו גדלנו, הערכים וה…גבולות. ובכל זאת, כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בנקודות שונות בחיים חולמים חלומות בהם אנחנו פורצים את הגבולות שהציבו לנו? כמה פעמים אנחנו מפנטזים שאנחנו מותחים את הגבולות שהצבנו לעצמנו? מי לא מצא את עצמו מפנטז על בית החלומות, על אהבה, על מצבים שונים בחיים, על כסף, קריירה, חופשה ארוכה, מסע מרתק… טיפוס על הר, או דילוג מעל משוכה אחרת שהחיים מציבים בפנינו…

באנג'י

באנג'י לא ממש נמצא אצלי ברשימת ה to do. לא מרגיש שום רצון או צורך לעסוק בפעילות הזו. אבל אני מבין היטב את האנשים שרוצים לעשות באנג'י, אלה שמחכים להזדמנות, ואפילו יותר, את אלה שנגררו כמעט בכח עם חבר קרוב או בן משפחה שממש ממש רצה לעשות את זה, ומצאו את עצמם פתאום עומדים על גשר, מסננים לעצמם איזו קללה, וקופצים ראש הישר אל תוך אחד הגבולות הכי קשים שנוכל להציב לעצמנו: שלמותנו הגופנית. ואכן, על אף שכל מנגנוני ההגנה בגופנו מפעילים סירנות וצועקים "לא לקפוץ!", הרי שממש כמו בלונה פארק ברכבת שדים אנחנו מבינים ש"זה בסדר, אני אפרוץ את הגבול ולא יקרה לי כלום", משחררים את עצמנו, ומתמסרים לחויה בלב פועם, או בלב מחסיר פעימה… נכון שחלק מהאנשים רואים בזה סבל נוראי, אבל אחרים מוצאים את הריגוש מהנה, ומוסיפים את החויה לרשימת ה been there done that של החיים. ריספקט.

חזרה לחמישים גוונים – ללה לנד בשבילכם

לא קופצים שם באנג'י, אבל הרבה מכל היתר נמצא שם. כסף נשפך כמים, קצב החיים מטורף, נע בין טיסה במסוק פרטי או במטוס סילון של החברה, לחרדת מוות ודאגה מכרסמת לאדם אהוב, בין שליטה וכח לבין סכנת חיים, תקיפה, מרדף והמלטות. הדופק של החיים פועם במלוא עוצמתו בחמישים גוונים. ויש לו טעם של יין – הכי יקר, ויש לו ריח – של גוף, וג'ל רחצה או שמפו, ובגדי עור, וסקס… סקס רטוב, חושני, עם הרבה תאווה, ויש לו תחושות… חמישים תחושות לפחות. רובן קשורות בסקס. גם כאן הכל אקסטרימי. המעבר מ"הפעם הראשונה" לסקס "למתקדמים" עם דגש על בדס"מ מתבצע בהינף דף, לא יותר. עונג וכאב מתחברים יחד. וזוגיות. איזו זוגיות…

זוגיות

כמה ביסים אתם באמת נותנים לחיים? מתי פעם אחרונה לקחתם נגיסה של ממש? אצל אנסטסיה וכריסטיאן מדובר בארוחה ארוכה, אינסופית ובלתי נלאית. הם אוהבים ללא גבולות, הם עושים אהבה כאילו אין מחר, הם מציבים זה לזו גבולות ופורצים אותם בלי למצמץ, ומתפייסים, ומתלפפים, וחוגגים, ומבטיחים הבטחות, וחופרים אחד לשני… אוי כמה שהם חופרים…
כשקוראים את חמישים גוונים זה קצת כמו להסתכל במראה, על מישהו אחר. אי אפשר שלא לעצור מדי פעם ולעשות השוואות קטנות (או גדולות) בין החיים שלהם לחיים שלנו. ללה לנד כבר כתבתי למעלה… ובאמת יש כמה נתוני פתיחה קצת יותר מדי אידיאליים בסיפור הזה… למשל העושר האינסופי של כריסטיאן, הסקס אפיל המטורף שלו והשפעתו האבסולוטית על נשים, ולא מפגרת הרבה מאחוריו, אנסטסיה, לא מזמן בתולה חסרת נסיון בת 22 שהופכת מהר מאוד ל"חולת מין" (לא אני הדבקתי את התוית… זה מופיע בספר) שתרבה בהמשך העלילה להתחנן לבן זוגה שיתן לה לגמור כבר למען השם…
סקס. כמה סקס… הם עושים סקס והולכים לישון כפיות. הם מתעוררים באמצע הלילה ועושים סקס. הם מתעוררים יחד בבוקר ו… עושים סקס.  הם במעלית יחד… סקס. מתקלחים… סקס. הם עושים אותו ביבשה, באויר ובים. והם כל כך לוהטים… במיטה ובחוץ. הם פשוט כל כך… חיים!
וזה סוחף. סוחף לקרוא, סוחף לחשוב, סוחף לחלום… ובעיקר להרגיש.

חמישים גוונים של צילום עירום…

מה דעתכם? כותרת מסקרנת? מביני העניין שכבר קראו את הספר בטח עושים את ההקשר בין סצנות הסקס ב"חדר המשחקים" לבין סט הצילומים בסטודיו. אז לא… אמנם תחום הפטיש, השליטה, וכל האביזרים הנלווים מאוד ססגוני, יצרי ופוטוגני, אבל את החיבור בין חמישים גוונים לבין צילום עירום אני מוצא דוקא בהיבט הבסיסי של ה… זוגיות.
הם מגיעים אליי לסטודיו להצטלם, קצת נרגשים, קצת נבוכים, אבל בעיקר מצויידים בסקרנות, תאווה וסוג של רעב. רעב לחומר הזה שממנו עשויים החיים של אנסטסיה וכריסטיאן. רעב להרגיש חיים, למתוח את הגבולות, להמציא את הזוגיות כל יום מחדש ולהפתיע אחד את השני.
בלי להכנס לפרטים (מי שאמורים להבין בטח יבינו), חלק מהזוגות שזכיתי לצלם ולהכיר בהחלט ראויים מבחינתי להיות מלוהקים כאנה וכריסטיאן. לא רק כי הם יפים, אלא בעיקר כי כשהם יחד יש את החשמל הזה, הזרם שמתואר יפה כל כך בספר, השילוב היפה בין לפרגן לבת או בת הזוג לבין לשמור על האני בתוך הזוגיות.

וכן… יש גם את חמישים הגוונים, או יותר מכך, של צילום. העירום המרומז, הבוטה, המפתה, המהוסס… העירום שבא עם חיוך סמוק, וזה שמגיע עם עיניים עצומות וחושים דרוכים. חמישים גוונים של אפור. כי לפעמים לא צריך אפילו צילום בצבע. שחור לבן… לכאורה פשוט ומינימלי, אבל גם כל כך עשיר ומתבטא.

רוצו לחנויות

לא, אין לי קשר להוצאה ואני לא מקבל תמלוגים 🙂
אבל חמישים גוונים באמת מצא חן בעיניי כי היא כל כך חי, ונועז (לא יותר מדי), ופותח קצת ת'ראש למי שנסגר לו, או למי שטרם נפתח.
גיליתי שהוא גם ממלא אותי השראה בהקשר הצילומי.
אחרי הכל, חמישים גוונים בצילום עירום זה לא פשוט כמו לקרוא ספר 🙂

 

קטגוריות
בלוג

מים שקטים חודרים עמוק

צילום עירום נשי - אור וצל
סשן צילומי עירום וארוטיקה לאישה בסטודיו אקספוז

אתמול שוחחתי עם לקוחה שלי (לא מתחום צילומי העירום) על העבודה שלי בסטודיו אקספוז. כשסיפרתי לה על הסשנים שאני מצלם פה ועל המגוון של האנשים שמגיעים אליי היא נראתה די מופתעת (אני כבר רגיל) ואמרה לי "תוך כדי שאני מדברת איתך אני מנסה לחשוב מי מהאנשים שסביבי היו באים להצטלם בסטודיו לצילום עירום…".

 

אמרתי לה שחבל על הנסיון לאפיין את האנשים כי למדתי כבר שהאנשים הכי פחות צפויים עתידים להפתיע.
הגיל: לא משחק תפקיד משמעותי… למעט גיל המינימום כמובן להשתתפות בצילומי עירום, יצא לי כבר לצלם נשים שהן סבתות חביבות, אבל שובבות כמו בחורה בת 25 כשנכנסים לחדר הצילומים בסטודיו…
הסטטוס המשפחתי: גם כאן אין דפוסי התנהגות עקביים. היו אצלי גברים נשואים ונשים נשואות, הם באו בזוג או בגפם, בהפתעה או בתכנון והתלבטויות של זמן רב, בביטחון או בסקרנות.
העיסוק ומקום העבודה: אחד החביבים עליי… הפקידה ששירתה אתכם אתמול בבנק או המוכרת בחנות, השיפוצניק וגם שכנו ההייטקיסט… כן, ניחשתם נכון, כולם היו כאן בסטודיו 🙂

 

צילום עירום כראי לחיים

זה לא רק העירום וזה לא רק הצילומים.  אפשר ללמוד מזה משהו על אנשים ועל גישה לחיים. בשעה שחלק מהאנשים מתחבאים מאחורי רוטינות שגרתיות ומתרחקים מכל התנסות שתטלטל את סדר היום הרגיל שלהם, ישנם אנשים שאינם שונים בהרבה בגיל, בסטטוס, במקצוע וברקע, שיחפשו למצות ולמצוץ עוד קצת צוף מהפרח, עוד טעם וריח מהיום שחלף, עוד התנסות וחויה שתתווסף למאגר החויות שהולכות איתנו לכל החיים. לפעמים אני פוגש אותם בשלב שבו הם כבר עתירי חוויות, "שובבים מנוסים" אם תרצו, או אקסטרימיסטים עם קבלות, ולפעמים הם מגיעים לסטודיו בצעדים הראשונים מחוץ לקן… מהוססים מעט, קצת בישנים, סקרנים ומצפים. בשני המקרים זה כיף לראות את הבנאדם נפתח וחווה משהו דרך עדשת המצלמה והתמונות שצילמנו.

פעם אמר לי מישהו שהחיים קצרים וצריך לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון בחיינו. אמרתי לו ששמעתי את זה כבר ובגדול אני מאמין בזה אבל מה באמת המשמעות של המשפט הזה בחיי היומיום שלו? איך הוא מיישם את המשפט הזה? הוא ענה לי שבכל פעם שהוא מגיע לצומת דרכים שבה צריך לקבל החלטה כלשהי הוא שואל את עצמו מה מתוך השיקולים שלו הוא דעה קדומה, או פחד, או עצלות משתקת, וברגע שהוא מזהה את השיקולים האלה קל לו הרבה יותר לנטרל אותם. "ככה יוצא שבדרך כלל אני בוחר לעשות דברים שאחרים לא מעיזים לחלום עליהם", הוסיף…

יש בזה משהו. אם תביטו באלבום התמונות האישי שלכם בטח תוכלו למצוא כמה תחנות בחיים בהן זינקתם קדימה ובלעתם את מה שהחיים הציעו לכם באותו רגע. מה מהחויה הזו הולך איתכם עד היום? האם זה משהו שאתם שמחים שעשיתם?

קטגוריות
בלוג

בין הצילומים

אחד הדברים שאני אוהב בעבודה שלי בסטודיו אקספוז מעבר ליצירה האמנותית, זו ההזדמנות להכיר אנשים חדשים ומרתקים ולשמוע את סיפור החיים שלהם, גם אם זו הגירסה המקוצרת. כשמקשיבים טוב, אפשר ללמוד המון על בנאדם גם בשיחה של כמה דקות על כוס קפה, או בהפסקות שבין הצילומים. אנשים שנולדו בארצות אחרות ועשו עליה, אנשים ששומרים סוד כלשהו וחולקים אותו איתי כשהם באים להצטלם, אנשים שמסתובבים ביום יום עם זהות אחת, ובסטודיו לובשים זהות אחרת לגמרי, חלקם אנונימיים לציבור, חלקם סלבים במידה זו או אחרת. כולנו עשויים מאותו חומר ואני אוהב בכל פעם לגלות את זה. זו שראית בטלויזיה? כן, הסלבית התורנית, חשבת שכולה פוזה ושום דבר חוץ מזה? מהר מאוד גיליתי בנאדם… רגיל… נחמד, כמוך וכמוני. כמה שינו אותה שם בטלויזיה, ומה זה בעצם אומר עליה, ששיתפה עם זה פעולה…  והחתיך ההורס עם הקוביות בבטן, זה שמרוח על הפירסומת החדשה של המותג שקנית שבוע שעבר? בישן ברמות, עדין, מופנם… ממש ילד מתבגר.
אולי כשקוראים את המלים הללו מתקבלת התחושה שלכולם יש חיים כפולים, אבל הכוונה שלי שונה. אנחנו חולקים את אותה מציאות, אנחנו מתעוררים לאותה שמש ויוצאים לאותה תל אביב, כולנו מרגישים את הלילות מתקררים ומוציאים את שמיכת הצמר או הפוך ומספרים על זה למחרת למי שפגשנו, אנחנו חולפים זה לצד זה ברחוב, לכאורה זרים לגמרי אבל בחמש דקות של שיחה ובשעה של עבודה משותפת מרגישים כאילו תמיד הכרנו. איך זה קורה בעצם? כמה מסכות אנחנו עוטים על פנינו? כמה פילטרים הולכים איתנו לכל מקום, שלא לדבר על הסינתזה שעושה לנו הטלויזיה אם אנחנו נמנים על הברנז'ה הקבועה או המזדמנת לרגע?
בסופו של דבר החיבור הבין אישי הוא קל הרבה יותר מהריחוק הזה. כל פעם מחדש אני מגלה את זה ונהנה מהתהליך. זה כמו ואקום ששואב את האנשים לתוכו, אבל ואקום טוב, ואקום מחבר. חדר ההלבשה בסטודיו, עוברים על הפריטים לצילומים, הקפה על השולחן, מחליטים יחד עם מה נתחיל, המחוך הזה, החזיה ההיא, הרשת… שיחה על הגוף נהיית פתאום הכי טבעית. הציצים קטנים מדי, גדולים מדי, זורקים בדיחה, צוחקים… איכשהו מהמקום הכי חיצוני-פוזאיסטי-קונספטואלי, שהוא הסטודיו שבו יוצרים תמונות שרובן מסוג ה"שופוני" פתאום יוצא דוקא הבנאדם האמיתי והפשוט שמתחת לכל הכיסויים. כן, היא עשתה הגדלת חזה, וכן, האנשים נחלקים לשלושה חלקים: אלה שיתייגו אותה מיד כזולה, אלה שיקנאו, והיתר שיצליחו להרים את העיניים ולהסתכל לה בפנים, ואלה יוכלו להבין שהיא בדיוק כמוהם. כן, עד כמה שזה מוזר, אינדיבידואל זה בדיוק כמוך. כולנו אידיבידואלים וזה מה שיפה.

קטגוריות
בלוג

צילום עירום ללא עירום

מכירים את הסיטואציה הזו שהולכים ברחוב, רואים מישהי לבושה מכף רגל ועד ראש בלבוש לכאורה צנוע אבל עדיין נראית סקסית ומושכת? אז כן, לארוטיקה יש פנים רבות, ודרכים רבות, לא כולן עוברות במחוזות העירום וחשיפת הגוף. כמובן, אין זה סותר את העובדה שעירום הוא עולם שלם של יצרים וארוטיקה, אבל בכך אני עוסק במרבית הפוסטים האחרים. אז היום טעימה קטנה מ"עירום ללא עירום".

 

מדוע בכלל להצטלם עם בגדים בסטודיו לצילומי עירום?

כל הלקוחות שמגיעים אליי לסטודיו באים אחרי שכבר נחשפו ליצירה שלי וצפו בתצלומים. זאת אומרת שכולם גם מכירים את הלך הרוח הדרמטי והמיני שמאפיין את צילומיי. יחד עם זאת חלק מהמצולמים (כשאני אומר מצולמים בלשון רבים, הכוונה היא כמובן גם, אולי בעיקר, למצולמות – נשים) לא תמיד משוחררים לגמרי בנוגע לחשיפת גופם. האם יש דרך "צנועה" יותר להצטלם סוג כזה של צילומים, או שמא חייבים לקפוץ ישר למים העמוקים ולהצטלם בעירום מלא או בהלבשה סקסית מינימלית? כשאני מתדרך את הלקוחות לפני סשן צילומים אני בד"כ ממליץ להביא פריטי לבוש מסויימים, בין אם מדובר בהלבשה תחתונה סקסית, ובין אם מדובר בפריטים בעלי כיסוי קצת יותר גדול. במהלך הסשן אפשר לעשות שימוש מגוון בפריטים הללו.
לעיתים קרובות תוך כדי הסשן נוצרת האוירה הנכונה המאפשרת למי שמולי להפטר מהבגדים, כלומר לחוש ביטחון, אמון, ו… תעוזה. ובכל זאת, אם להתחבר שוב למה שכתבתי בתחילת הפוסט, יש הרבה ארוטיקה גם באגף ההלבשה…
הנה דוגמא ראשונה. המצולמת כאן עוטה על עצמה חולצה מכופתרת פתוחה. האור והצל, האוירה הדרמטית, החיוך המרומז (צינזרתי את הפנים) מספקים את המתח המיני, והתוצאה – מיניות נוכחת…

 

בדוגמא הבאה מדובר כבר בבגד שבהגדרתו הינו סקסי יותר… כותונת שקופה סקסית. גם כאן העירום מרומז אם כי דרגת החשיפה עולה בשל השקיפות.

 

אם כבר הגענו למחוזות הסקסיים אז כמובן שיש עולם ומלואו של ביגוד סקסי בדרגות חשיפה שונות. מחוכים, ביריות, גרביונים, מגפיים… מדהים כמה יצרים ומיניות יצקו מעצבי הבגדים לתוך הפריטים הללו. והגוף הנשי – יצירת אומנות מפוארת כשלעצמה – נראה בהם נהדר. הנה דוגמא לתמונה שכזו. שימו לב כמה ארוטיקה, וכמה מעט עור חשוף בהשוואה לצילומי עירום שאני מציג בגלרית צילום עירום אמנותי וארוטיקה של סטודיו אקספוז

 

לא אסיים את הפוסט הזה לפני שאגע בנושא נוסף מעניין שקשור ללבוש: מיניות ומינים. הכוונה היא להחלפת בגדים בין המינים, כחלק מהמסרים המיניים בצילום.
לדוגמא בצילום שלהלן, האישה לובשת חולצה גברית, חושפת כתפיים (וכתפיות של חזיה – בכל זאת מאפיין נשי) ועומדת סוג של עמידה כוחנית מעט, אם כי על עקבים.  המטרה בתמונה היתה לערבב את המינים ולאסוף סממנים משניהם. אם תרצו – סוג של העצמה נשית, אבל אני ממש לא חושב שהעצמה נשית תלויה במאפיינים גבריים שיכנסו לתמונה.

 

עד כאן בינתיים. אם כי נראה לי שמפאת כמות החומרים הרלוונטיים לפוסט הזה שיש לי בארכיון, יהיה לו המשך 🙂

קטגוריות
בלוג

יצרים וזוגיות בעין הסערה

קולות מלחמה… שוב…
נובמבר 2012, עזה והעורף הישראלי במוקד העניינים.
טילים, לוחמים, אזרחים תחת מתקפה, בעורף אזעקות והרבה מילים. ולחץ, וזעם, וחשש, ופחד, והתחזקות, הזדככות. קתרזיס.
אנשים נוגעים זה בזה. מי במילים, מי בחיבוק.
נאחזים בשיגרה, או מתמכרים לכל בדל עדכון מהרדיו או הטלויזיה הקרובים.
כועסים.
דואגים.

בסטודיו אור עמום. תמיד זה האור העמום. שמיכה מפנקת של צללים. כשהייתי קטן פחדתי כמו כולם מהחושך, מהאפלה. היום אני חוקר אותה… בעזרת האור. חופר בה ומוצא אוצרות. יצרים, תשוקות. מן חומר אנושי אפלולי וחסר צורה, אבל נוכח. מאוד נוכח. היצרים הטובים הם אלה שמעניינים אותי. יצר החיים למשל. מה שמפעיל אצלנו כל כך הרבה מנגנונים מדהימים. אהבה, מגע, חמלה, חיוך…

זוגיות.
עוד אחד מהפלאים האלה שמלווים אותנו כל הזמן. לובשים ופושטים צורות.
זוגיות טריה ומהממת בעוצמתה, זוגיות של חיים שלמים, מזדקנת לאיטה, מעמיקה עם השנים, זוגיות במשבר, זוגיות של it's complicated…
האור האפל. פנס על זוגיות. אני חושב שאני אוסיף עוד פנס מהזוית ההיא… נראה לי שזה ידגיש גם את הצד השני…
ואני מדליק עוד פנס.
ובפלייליסט מתחלף טראק. אני קשוב, לראות מה יכנס. יש לי פלייליסט קבוע שאני מעדכן מדי פעם, אבל חלק מהקטעים מלווים אותי תמיד בכל סשן. אין סדר קבוע. זה תמיד על shuffle, ואני אוהב להיות מופתע.

 

היא יושבת על כיסא לבן.
…נכנס עכשיו הקטע של תומס ניומן…
אני מבקש ממנו לעמוד מאחוריה.
…תומס ניומן מתערבל פה נהדר. מיתרים ופסנתר. צלילים סקרנים, כמו מחכים לראות מה יתפתח כאן בסטודיו…

 

הוא רוכן, ידיים על הכתפיים שלה. היא מגיבה אינסטנקטיבית, מפנה אליו את הראש, תנועה קטנה כזו, אבל מורגשת, משדרת… בוא.
הידיים שלו מחליקות מטה וקדימה. עוטף אותה. מכרבל. היא מחכה לו, מייחלת למגע. עוד קליק. הבלחות של אור באפלה… הפסנתר של ניומן מרעיף נגיעות של קסם…

…תומס ניומן מסיים. הכיסא כבר לא שם. ג'ף בק נכנס. קסום, מרטיט.
בחוץ יום. או לילה. אין לי מושג כי כאן הזמן עוצר מלכת. או נמדד בטראקים שנמזגים זה לתוך זה. ואנשים, שמתערבלים זה לתוך זו.
תשוקה, ונחמה, ועוצמה, וחולשה. ויצר החיים. פועם תמיד.
ישראל, נובמבר 2012. 45 ק"מ מהרצועה. מקום בטוח?

 

קטגוריות
בלוג

הפתעה ליסמין – סשן צילום עירום סקסי ליום ההולדת

… לא יודע אם היא תזרום עם צילומי עירום או שתרצה לברוח מהסטודיו…

כשאסי התקשר לברר לגבי סשן צילומים סקסי ליסמין הוא סיפר לי שהם נשואים חמש שנים. היא תמיד אהבה להצטלם, אבל אין לו מושג אם היא תזרום עם הקטע של צילומי עירום. סיפר שהיא לא בנאדם בישן, אבל אין לו מושג איך היא תגיב לסיטואציה. בעיקרון היא אוהבת שמפתיעים אותה וטיפוס זורם. את הרעיון למתנה סקסית שכזו קיבל כשהתגלגל ברשת לתמונות שצילמתי. עכשיו שהבת שלהם גדלה קצת הם בתקופה של לצאת יותר מהבית, ולעורר שוב את הזוגיות שהיתה קצת על hold…

אחרי כמה דקות של שיחה הבנתי פחות או יותר מי הנפשות הפועלות והמלצתי לאסי ללכת על גורם ההפתעה. ניחשתי שיש סיכוי טוב מאוד שיסמין "תעוף על זה" כמו רוב הנשים שמגיעות להצטלם, ורק סיכוי קטן שהיא בכלל לא תהיה בענין. אסי יהיה איתה כאן כמובן אז ידעתי שיהיה בסדר.

 

…תיזהרי, יש פה מדרגה קטנה… זהו, עכשיו תסתובבי ותפקחי עיניים…

אני מת על זה. גורם ההפתעה. הרגע הזה שהיא עומדת מולי במסדרון האפלולי של סטודיו אקספוז, בעלה לצידה עם חיוך על הפנים (ולב פועם לא פחות מהר משלה…) ואני מציג את עצמי ואת המקום אליו היא הגיעה… לא "סטודיו לצילום", אלא התיאור המלא: "סטודיו לצילומי עירום וארוטיקה"… למה לא, אני מאמין בלזרוק ישר למים העמוקים… מקסימום אפשר לקחת מצוף ולהרגע קצת ברדודים, ואסי לידה…
את החיוך המופתע-נבוך-סקרן-נדלק אתם יכולים לנסות לדמיין… זה בא יחד עם דקה או שתיים של טיול שקט שלה במסדרון מול התמונות שצילמתי שתלויות על הקיר, סוקרת אותן אחת אחת.

… טוב אז זה אומר שעכשיו אני צריכה להתפשט?…

ישירה, ספונטנית, בלי משחקים… היתה לי תחושה כזו כשאסי ואני שוחחנו לקראת הסשן. ואכן יסמין, עם התרגשות ניכרת אבל בהבעה שלא משאירה מקום לספק שהיא לגמרי בקטע של המתנה שהכין לה בעלה האוהב, מתלווה אליי לחדר ההלבשה שם אנחנו פותחים את התיק שהכין אסי עם מבחר פריטים מארון הבגדים שלה… חוטינים, ביריות, חזיות תחרה, מחוך, בייבי דול, גרביונים, מגפי עור וזוג סנדלי עקב. לא חסר כלום, ואני עוד מחזיק אקססוריז משלי בסטודיו…
על מה נלך בהתחלה? אני מסתכל על יסמין… היא נראית לי די מוכנה לקפוץ למים. למה לעכב אותה? מציע לה ללבוש את הבייבידול השחור השקוף, ו…זהו. היא בתגובה מנסה להיראות מזועזעת מעט אבל זה לא מצליח לה… החיוך שבורח לה מתחבר לחיוכים  של אסי ושלי ואני יוצא מחדר ההלבשה, משאיר אותם לבד רגע, סוגר את הדלת מאחורי יסמין שטומנת את הראש בחזה שלו ומסננת משהו כמו "אתה משוגע לגמרי".

…אסי, בוא תצטרף …

שעה לתוך הסשן, יסמין בעולם אחר לגמרי, זורמת, מתמסרת, לפעמים דופקת פוזות משלה, אבל כל הזמן קשובה לי ומקבלת כל רעיון וכל תנוחה. התמונות שאני מראה לה על המסך עושות לה את זה ואסי כל הזמן איתנו, רוב הזמן שקט אבל מדי פעם מעודד אותה ומפרגן. זוג מקסים. מאוזן. עכשיו מגיע הקטע המעניין… האם אסי יצטרף? ברור לי שמבחינת הסשן זה אומר שהעניינים פה יתלהטו. יסמין לגמרי משוחררת כבר מול המצלמה ומולי, אם היא מזמינה אותו להצטרף סימן שהתסריט מקבל תפנית קלה לכיוון המעשי, לא שמקודם היינו בצילומים תמימים במיוחד 😉
אסי לא מקלקל ת'חגיגה, ניגש ליסמין ואני מקליק כמה תמונות ראשונות. הוא עדיין בג'ינס וטי-שירט אבל יסמין דואגת מהר מאוד לקלף אותו מהחולצה ופותחת את החגורה והכפתור של הג'ינס שלו.  מכאן העניינים כבר זורמים הלאה באופן טבעי… זוגיות זה דבר פוטוגני, גם מיניות 😉

קטגוריות
בלוג

סשן צילומים בסגנון חמישים גוונים של אפור

טלפון באמצע הצהרים… לא מזמן סיימתי סשן צילומים והתיישבתי בכיף עם כוס קפה לנוח מהאדרנלין של הסשן. מהצד השני של הקו היא שואלת "הגעתי לסטודיו אקספוז?"
קוראים לה שיר והיא מתעניינת  בסשן צילומים זוגי לה ולבן זוגה לכבוד יום הולדתו. היא רוצה להפתיע אותו… אני מספר לה קצת על מה שקורה בסטודיו ואיך הצילומים מתבצעים. כשמדובר בזוגות יש כל מיני אפשרויות לאיך יתפתח הסשן… שיר מאזינה בעניין ואז היא אומרת שיש לה כבר תוכנית מסויימת.

"קראת את חמישים גוונים של אפור?" היא שואלת. אני עונה שבלעתי אותו ואת שני החלקים הנוספים בטרילוגיה תוך כמה ימים. "נהדר, אז יש לך מושג מסויים מה התוכניות שלי"… היא ובן זוגה נוהגים להשתעשע עם אביזרים, תחפושות, ומשחקי שליטה והיא חשבה לבוא לסשן עם תיק של מבחר מהאביזרים שנמצאים אצלם בארונית שליד המיטה ולשלב אותם בצילומים… אני עונה לשיר שזה רעיון נהדר ושכבר צילמתי כמה פעמים זוגות עם אביזרים ותוספים כאלה ואחרים… תחפושות… שוטים… ביגוד אופייני לעולם הפטיש והבדס"מ (מחוכים, נעלי עקב, ומגפים גבוהות, ביריות, בגדי עור או לאטקס צמודים… הרשימה אינסופית). נראה לי ששיר קצת מתאכזבת שהיא לא הראשונה שבאה עם הרעיון הזה אבל אני מרגיע אותה שזה עדין דבר מקורי ומדליק וזה יכול להוסיף הרבה לצילומים. "אם הוא זורם ופתוח כמו שאת נשמעת, אתם תחגגו כאן". שיר מבטיחה לי שאמיר זורם לפחות כמוה ושהיא בטוחה שהוא יאהב את ההפתעה.

 

חמישים גוונים של אפור בכמה מילים…

קראתם כבר את "חמישים גוונים של אפור"? אם כן, אז את בודאי מבינים את ההקשר האפשרי בין צילומי עירום לבין הספר שכולם מדברים עליו. ואם לא, אז אכניס אתכם לעניינים בכמה מילים בלי יותר מדי ספויילרים: חמישים גוונים של אפור הוא רומן הנפרש על פני שלושה ספרים, המספר את סיפור היכרותם והתפתחות יחסיהם של בחורה צעירה בשם אנסטסיה (אנה) ואיש עסקים צעיר ומאוד מצליח ועשיר העונה לשם כריסטיאן. כריסטאן הוא גבר יפה תואר, בעל אמצעים בלתי מוגבלים וגם… צורך חזק לשלוט. את הפטיש שלו לשליטה הוא לוקח גם לחדר המיטות, במקרה שלו מדובר בחדר משחקים מיוחד המכיל את כל האביזרים שתוכלו לדמיין שקשורים בסקס בכלל וביחסי שליטה, מה שנקרא בדס"מ בפרט. בחדר הזה ובעצם בכל מקום אפשרי אחר מתנהלת העלילה לצד סצינות סקס לוהטות בין כריסטיאן ואנה,  בחלקן משולבים צעצועים ואביזרים, וגם אינטראקציה של שליטה, כגון כריעה של אנה לרגלי כריסטיאן, הפלקות בישבן (ספאנקי), קשירות וכדומה. למי שלא נחשפו לעולם הזה זה עלול להשמע מרתיע ומשפיל, אבל לדעתי ב"חמישים גוונים" הצליחה הסופרת להראות גם את הצד המדליק שבמשחקים האלה…

אני מסיים את השיחה עם שיר אחרי שקבענו מועד לסשן הצילומים ותיאמנו את פרטי ההפתעה ואיך אמיר הולך לגלות את מה ששיר הכינה לו (רמז: זה יקרה רק כשהם יהיו בסטודיו).

 

חמישים גוונים? חמישים פריטים!

אמיר מבין מהר שהוא בסטודיו לצילום אבל הוא לא יודע מה ששיר הכינה לו… ההפתעה האמיתית עדין לפניו. אחרי שהצעתי להם שתיה אני מזמין אותו לחדר הצילומים ושולח את שיר "להתארגן" בינתיים… מה שאמיר לא יודע זה ששיר עומדת לחזור לחדר הצילומים לבושה כמו שהוא אוהב לראות אותה בחדר השינה… אני עושה כמה תמונות של אמיר, מכוון את התאורה, שובר את הקרח, ובדיוק בזמן הנכון שיר מצטרפת ואני מספיק לצלם את ההבעה המופתעת של אמיר… "כבר הבנת שזה סטודיו ואנחנו מצטלמים, אבל זה לא סתם סטודיו" אומרת לו שיר, "זה סטודיו לצילום עירום וארוטיקה, משהו שדיברנו עליו מזמן אם אתה זוכר…". אמיר קצת בשוק אבל אין ספק שהרעיון מוצא חן בעיניו. מכיוון ששיר כבר נמצאת שני צעדים לפניו בנוגע ללבוש, היא דואגת בדקות הבאות לקלף אותו מהבגדים תוך כדי שאני מצלם. יש ביניהם יופי של אינטראקציה ואני מרגיש שזה הולך להיות סשן צילומים מיוחד. כשאנחנו מפסיקים לרגע אני קופץ איתם לחדר ההלבשה לראות את תיק האביזרים שארזה שיר. וואו. היא לא חסכה בכלום… יש שם אזיקים, ותחפושות (שוטר, אחות, חדרנית…) ושוט שחור, ופלוגר לבן, ויש גם שקית אטומה ששיר מסמיקה קצת ואומרת שהיא לא בטוחה אם נגיע לזה אבל יש בה "עוד כמה דברים". אני מבין ומחייך.

העניינים מתחממים…

בשעה הבאה אנחנו מצלמים מגוון וריאציות של סטים של ביגוד ותחפושות ותנוחות מדליקות של שיר ואמיר יחד ולחוד. האוירה בסטודיו לוהטת אבל קלילה, אנחנו מריצים צחוקים והם לגמרי בראש טוב. היי בנטורל. טוב נו לא לגמרי נטורל, גם היין האדום ששיר פתחה עוזר להם להשתחרר עוד קצת. אנחנו מחליטים שמספיק עם הבגדים ועוברים לצילומי עירום אמנותי-ארוטי. שפת הגוף במיטבה, והם דוברים את השפה היטב…
בשלב מסויים נפתחת גם "שקית ההפתעות" ששיר הביאה, אבל אני לא אפרט יותר… זה כבר הקטע שישאר רק להם למזכרת פרטית ואינטימית. חמישים גוונים של ארוטיקה זוגית. מקסים.