קטגוריות
בלוג

רוקדת – סשן צילום עירום זוגי

אישה רוקדת - צילום עירום מרומז
אישה רוקדת – צילום עירום מרומז

שעת ערב מאוחרת. הסטודיו שקט, עם מוסיקת רקע ששוטפת את החלל בצ'יל אאוט שעושה חשק לרקוד ולהתנועע בחושניות. נרות דולקים (וניל, ורדים) על השולחן בפינת האירוח. האור מעומעם למינימום.
הם נכנסים לסטודיו. מיד מחליפים כמה התלוצצויות וניגשים לשבת קצת ולדבר. אנחנו כבר מכירים אז יש הרבה נושאים לשיחה וגם איזה דרינק או שניים לחימום האוירה.
"רוצה שנעבור על מה שהבאת?" אני שואל אותה.
"אין צורך, אני כבר תיכננתי הכל" היא עונה. אני מחייך, עד כמה שהספקתי להכיר אותה היא בטוח תיכננה לו משהו מיוחד.
היא נותנת לי דיסק און קי ומבקשת שאנגן אותו כשהיא תהיה מוכנה לצילומים. זו לא פעם ראשונה שמצולמים באים לסטודיו עם פלייליסט שלהם (בעיקר הלקוחות החוזרים שכבר מרגישים לגמרי בבית) אז אני לא מופתע, אבל סקרן 🙂
כמה דקות התארגנות שלה, בינתיים הוא ואני מקשקשים קצת, ואני עושה כיוונונים אחרונים בתאורה.
הוא יושב לצידי על כורסא בחדר הצילומים. הפתח של החדר מוסתר ממנו. היא מופיעה בפתח, מוודאת שהוא לא רואה אותה ומבקשת שאפעיל את המוסיקה שלה… היא לובשת בגד סקסי מינימלי ועליו של שקוף תואם. אני לוחץ פליי… ולבקשתה גם מגביר את הווליום.
קצב… חזק, רקיד, פועם…
היא מתחילה להתנועע, אני מתחיל לצלם.
עכשיו הכל ברור, היא בחרה להתחיל את הסשן בריקוד ארוטי, סוג של מופע סטריפטיז לכבוד בעלה.
זה קצת שונה בשבילי מהדרך שבה מתחילים רוב הסשנים – כלומר בגישוש ו"חימום" תוך כדי שהמצולמים נכנסים לאוירה, צוברים ביטחון ומתחילים להתקלף מהבגדים בדרך לעירום. הצילום בתנועה שונה מצילום מבויים. צריך ללכוד את הרגע, אין הפסקות ופאוזות, ניסיתם פעם לעצור בחורה באמצע מופע סטריפטיז פרטי? לא מומלץ… אז אני לא מפריע. היא מתחילה להתקלף, התנועות זורמות, היא כבר עבדה על הכוראוגרפיה בבית, ללא ספק, היא יודעת מה היא עושה…
אני עושה קצת "פיין טיונינג" של האור תוך כדי הצילום, קליק, ועוד קליק, והיא בינתיים משגעת את בעלה. בחרה להתחיל את הסשן בפול גז… השיר ממשיך להתנגן ברקע, מגיע לשיא, והיא מוותרת על מה שנותר עליה ומסיימת את הריקוד בעירום מלא.
5 דקות חלפו מתחילת הסשן ואני מרגיש שעברנו שעה שלמה מבחינת האנרגיות בחדר.
מכאן הלאה זה כבר הסיפור שיסופר בפוסט אחר…

רוצים לקרוא עוד על סשן צילום עירום וארוטיקה זוגי? לחצו כאן או התקשרו 058-6622678, רון

 

קטגוריות
בלוג

שחור… לבן… עירום… ארוטיקה

לפעמים הזמן עוצר מלכת. או אולי להיפך, לפעמים אפשר לשמוע את הזמן מתקתק. תיקתוק של מצלמה…

רגעים של התמסרות אמיתית לסיטואציה, לחויה, לרגע…
דקות של גישושים, חיוכים נבוכים מעט, אבל ראש פתוח, ורצון לטעום משהו חדש.
כרגיל, האור הדל, מלטף או מסתורי… ברחבי הסטודיו וברצפת הצילומים. אני רוצה את האור שלי מדוד במשורה, משרטט קוים, כמעט דוקר…

 

יש לה חיוך מבויש על הפנים… רק לפני כמה שבועות התקשרה לתאם את הסשן, מתנה… בשבילו. עכשיו הם כאן. הוא נבוך גם כן אבל מפגין קוליות גברית טיפוסית.
היא סמוקה. כמה חינני. יחד עם המבוכה הזו שמשורטטת לה על הפנים זו נקודת פתיחה מצויינת לסשן. אני אוהב שתוך כדי הסשן הם נפתחים… וכשזה מסתיים אפשר לראות בתמונות את כל התהליך הזה שעברו במהלך הצילומים.

שפת הגוף… זוג צעיר, מלא תשוקה, מדברים הרבה עם הידיים… יד לגוף. הבגדים מיותרים, לגמרי. הם מתקלפים מהשכבות המיותרות. אני מצלם, מדריך מעט.
היא עדיין עם הסומק הזה ועם חיוך. מתמסרת לגמרי, ועדיין סמוקה, כאילו כל קליק של המצלמה מעביר אותה מעל עוד משוכה של מבוכה. נרגשת, מתוחה מעט, וזה יפה לה… הם מדלגים מעל המשוכות בטבעיות חיננית, יש לומר.
יש את נקודת הזמן הזו, שאני עובר "לרקע"… אחרי שהנחיתי, הזזתי, כיוונתי… לפעמים זה מרגיש נכון לעבור למצב שקט… אני מזהה את הנקודה הזו. נותן להם את השקט… קליק, קליק, קליק… אוסף של נקודות זמן. הזמן עוצר, או אולי פשוט נמדד בתיקתוקי מצלמה.
גבר, אישה, עירום, ארוטיקה. כמה פשוט, כמה טבעי. שחור לבן. העור החלק שלה והגוף הגברי שלו. הצל והאור… הצבעים מיותרים פתאום. האינטימיות הזו כל כך צבעונית ממילא… חושנית ועשירה.

מסיימים. נפרדים.
אחרי כמה ימים מייל תודה מהם… "לא מפסיקים להסתכל על התמונות"…

כיף.

קטגוריות
בלוג

חמישים גוונים של זוגיות וצילום עירום

הרומן המדובר – במידה מסויימת הפרובוקטיבי – 50 גוונים של אפור, נכנס לי ליד כמו כפפה בתקופת החגים. צללתי לתוך שלושת חלקי הטרילוגיה וגמעתי אותם בהנאה רבה.

השם שנבחר לרומן, גם אם מאבד את משחק המילים בתרגום מאנגלית לעברית, עדיין מאוד רלוונטי לתוכן העלילה. חמישים גוונים… מצאתי אותו רומנטי, סקסי, מסעיר, ממכר, דביק, צפוי, מפתיע, צובט, מרגש, דמיוני, מוחשי… ואפשר להוסיף עוד כמה מילים בלי להתאמץ…
לא, זו לא יצירת מופת ספרותית, אני לא חושב שהספר יכנס לקלאסיקה, לא ילמדו אותו בשיעורי העשרת השפה, ולא ינתחו במועדון הספר הטוב. הוא לא נושא הבשורה של ספרות המופת. זו גם לא פסגת הכתיבה הנועזת, כי גם אם חלק מההתייחסויות ל"חמישים גוונים" קיטלגו אותו כ"פורנו", הרי שחומר פורנוגרפי בוטה יותר ומושקע פחות מצוי בשפע בכל דוכן ספרי זימה ואין בכך כל חידוש.

אז מה בכל זאת ה"בשורה" ולמה נהניתי לשקוע בו? חמישים גוונים הוא קודם כל סיפור יפה על זוגיות. לא זוגיות רגילה. זוגיות אקסטרימית. סוג של למתוח את הגבולות.

גבולות.

למה יש לנו גבולות בעצם? מן הסתם זהו מנגנון של הגנה. הגנה עצמית, הגנה על הסובבים אותנו, הגנה על המכלול התרבותי עליו גדלנו, הערכים וה…גבולות. ובכל זאת, כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בנקודות שונות בחיים חולמים חלומות בהם אנחנו פורצים את הגבולות שהציבו לנו? כמה פעמים אנחנו מפנטזים שאנחנו מותחים את הגבולות שהצבנו לעצמנו? מי לא מצא את עצמו מפנטז על בית החלומות, על אהבה, על מצבים שונים בחיים, על כסף, קריירה, חופשה ארוכה, מסע מרתק… טיפוס על הר, או דילוג מעל משוכה אחרת שהחיים מציבים בפנינו…

באנג'י

באנג'י לא ממש נמצא אצלי ברשימת ה to do. לא מרגיש שום רצון או צורך לעסוק בפעילות הזו. אבל אני מבין היטב את האנשים שרוצים לעשות באנג'י, אלה שמחכים להזדמנות, ואפילו יותר, את אלה שנגררו כמעט בכח עם חבר קרוב או בן משפחה שממש ממש רצה לעשות את זה, ומצאו את עצמם פתאום עומדים על גשר, מסננים לעצמם איזו קללה, וקופצים ראש הישר אל תוך אחד הגבולות הכי קשים שנוכל להציב לעצמנו: שלמותנו הגופנית. ואכן, על אף שכל מנגנוני ההגנה בגופנו מפעילים סירנות וצועקים "לא לקפוץ!", הרי שממש כמו בלונה פארק ברכבת שדים אנחנו מבינים ש"זה בסדר, אני אפרוץ את הגבול ולא יקרה לי כלום", משחררים את עצמנו, ומתמסרים לחויה בלב פועם, או בלב מחסיר פעימה… נכון שחלק מהאנשים רואים בזה סבל נוראי, אבל אחרים מוצאים את הריגוש מהנה, ומוסיפים את החויה לרשימת ה been there done that של החיים. ריספקט.

חזרה לחמישים גוונים – ללה לנד בשבילכם

לא קופצים שם באנג'י, אבל הרבה מכל היתר נמצא שם. כסף נשפך כמים, קצב החיים מטורף, נע בין טיסה במסוק פרטי או במטוס סילון של החברה, לחרדת מוות ודאגה מכרסמת לאדם אהוב, בין שליטה וכח לבין סכנת חיים, תקיפה, מרדף והמלטות. הדופק של החיים פועם במלוא עוצמתו בחמישים גוונים. ויש לו טעם של יין – הכי יקר, ויש לו ריח – של גוף, וג'ל רחצה או שמפו, ובגדי עור, וסקס… סקס רטוב, חושני, עם הרבה תאווה, ויש לו תחושות… חמישים תחושות לפחות. רובן קשורות בסקס. גם כאן הכל אקסטרימי. המעבר מ"הפעם הראשונה" לסקס "למתקדמים" עם דגש על בדס"מ מתבצע בהינף דף, לא יותר. עונג וכאב מתחברים יחד. וזוגיות. איזו זוגיות…

זוגיות

כמה ביסים אתם באמת נותנים לחיים? מתי פעם אחרונה לקחתם נגיסה של ממש? אצל אנסטסיה וכריסטיאן מדובר בארוחה ארוכה, אינסופית ובלתי נלאית. הם אוהבים ללא גבולות, הם עושים אהבה כאילו אין מחר, הם מציבים זה לזו גבולות ופורצים אותם בלי למצמץ, ומתפייסים, ומתלפפים, וחוגגים, ומבטיחים הבטחות, וחופרים אחד לשני… אוי כמה שהם חופרים…
כשקוראים את חמישים גוונים זה קצת כמו להסתכל במראה, על מישהו אחר. אי אפשר שלא לעצור מדי פעם ולעשות השוואות קטנות (או גדולות) בין החיים שלהם לחיים שלנו. ללה לנד כבר כתבתי למעלה… ובאמת יש כמה נתוני פתיחה קצת יותר מדי אידיאליים בסיפור הזה… למשל העושר האינסופי של כריסטיאן, הסקס אפיל המטורף שלו והשפעתו האבסולוטית על נשים, ולא מפגרת הרבה מאחוריו, אנסטסיה, לא מזמן בתולה חסרת נסיון בת 22 שהופכת מהר מאוד ל"חולת מין" (לא אני הדבקתי את התוית… זה מופיע בספר) שתרבה בהמשך העלילה להתחנן לבן זוגה שיתן לה לגמור כבר למען השם…
סקס. כמה סקס… הם עושים סקס והולכים לישון כפיות. הם מתעוררים באמצע הלילה ועושים סקס. הם מתעוררים יחד בבוקר ו… עושים סקס.  הם במעלית יחד… סקס. מתקלחים… סקס. הם עושים אותו ביבשה, באויר ובים. והם כל כך לוהטים… במיטה ובחוץ. הם פשוט כל כך… חיים!
וזה סוחף. סוחף לקרוא, סוחף לחשוב, סוחף לחלום… ובעיקר להרגיש.

חמישים גוונים של צילום עירום…

מה דעתכם? כותרת מסקרנת? מביני העניין שכבר קראו את הספר בטח עושים את ההקשר בין סצנות הסקס ב"חדר המשחקים" לבין סט הצילומים בסטודיו. אז לא… אמנם תחום הפטיש, השליטה, וכל האביזרים הנלווים מאוד ססגוני, יצרי ופוטוגני, אבל את החיבור בין חמישים גוונים לבין צילום עירום אני מוצא דוקא בהיבט הבסיסי של ה… זוגיות.
הם מגיעים אליי לסטודיו להצטלם, קצת נרגשים, קצת נבוכים, אבל בעיקר מצויידים בסקרנות, תאווה וסוג של רעב. רעב לחומר הזה שממנו עשויים החיים של אנסטסיה וכריסטיאן. רעב להרגיש חיים, למתוח את הגבולות, להמציא את הזוגיות כל יום מחדש ולהפתיע אחד את השני.
בלי להכנס לפרטים (מי שאמורים להבין בטח יבינו), חלק מהזוגות שזכיתי לצלם ולהכיר בהחלט ראויים מבחינתי להיות מלוהקים כאנה וכריסטיאן. לא רק כי הם יפים, אלא בעיקר כי כשהם יחד יש את החשמל הזה, הזרם שמתואר יפה כל כך בספר, השילוב היפה בין לפרגן לבת או בת הזוג לבין לשמור על האני בתוך הזוגיות.

וכן… יש גם את חמישים הגוונים, או יותר מכך, של צילום. העירום המרומז, הבוטה, המפתה, המהוסס… העירום שבא עם חיוך סמוק, וזה שמגיע עם עיניים עצומות וחושים דרוכים. חמישים גוונים של אפור. כי לפעמים לא צריך אפילו צילום בצבע. שחור לבן… לכאורה פשוט ומינימלי, אבל גם כל כך עשיר ומתבטא.

רוצו לחנויות

לא, אין לי קשר להוצאה ואני לא מקבל תמלוגים 🙂
אבל חמישים גוונים באמת מצא חן בעיניי כי היא כל כך חי, ונועז (לא יותר מדי), ופותח קצת ת'ראש למי שנסגר לו, או למי שטרם נפתח.
גיליתי שהוא גם ממלא אותי השראה בהקשר הצילומי.
אחרי הכל, חמישים גוונים בצילום עירום זה לא פשוט כמו לקרוא ספר 🙂

 

קטגוריות
בלוג

יצרים וזוגיות בעין הסערה

קולות מלחמה… שוב…
נובמבר 2012, עזה והעורף הישראלי במוקד העניינים.
טילים, לוחמים, אזרחים תחת מתקפה, בעורף אזעקות והרבה מילים. ולחץ, וזעם, וחשש, ופחד, והתחזקות, הזדככות. קתרזיס.
אנשים נוגעים זה בזה. מי במילים, מי בחיבוק.
נאחזים בשיגרה, או מתמכרים לכל בדל עדכון מהרדיו או הטלויזיה הקרובים.
כועסים.
דואגים.

בסטודיו אור עמום. תמיד זה האור העמום. שמיכה מפנקת של צללים. כשהייתי קטן פחדתי כמו כולם מהחושך, מהאפלה. היום אני חוקר אותה… בעזרת האור. חופר בה ומוצא אוצרות. יצרים, תשוקות. מן חומר אנושי אפלולי וחסר צורה, אבל נוכח. מאוד נוכח. היצרים הטובים הם אלה שמעניינים אותי. יצר החיים למשל. מה שמפעיל אצלנו כל כך הרבה מנגנונים מדהימים. אהבה, מגע, חמלה, חיוך…

זוגיות.
עוד אחד מהפלאים האלה שמלווים אותנו כל הזמן. לובשים ופושטים צורות.
זוגיות טריה ומהממת בעוצמתה, זוגיות של חיים שלמים, מזדקנת לאיטה, מעמיקה עם השנים, זוגיות במשבר, זוגיות של it's complicated…
האור האפל. פנס על זוגיות. אני חושב שאני אוסיף עוד פנס מהזוית ההיא… נראה לי שזה ידגיש גם את הצד השני…
ואני מדליק עוד פנס.
ובפלייליסט מתחלף טראק. אני קשוב, לראות מה יכנס. יש לי פלייליסט קבוע שאני מעדכן מדי פעם, אבל חלק מהקטעים מלווים אותי תמיד בכל סשן. אין סדר קבוע. זה תמיד על shuffle, ואני אוהב להיות מופתע.

 

היא יושבת על כיסא לבן.
…נכנס עכשיו הקטע של תומס ניומן…
אני מבקש ממנו לעמוד מאחוריה.
…תומס ניומן מתערבל פה נהדר. מיתרים ופסנתר. צלילים סקרנים, כמו מחכים לראות מה יתפתח כאן בסטודיו…

 

הוא רוכן, ידיים על הכתפיים שלה. היא מגיבה אינסטנקטיבית, מפנה אליו את הראש, תנועה קטנה כזו, אבל מורגשת, משדרת… בוא.
הידיים שלו מחליקות מטה וקדימה. עוטף אותה. מכרבל. היא מחכה לו, מייחלת למגע. עוד קליק. הבלחות של אור באפלה… הפסנתר של ניומן מרעיף נגיעות של קסם…

…תומס ניומן מסיים. הכיסא כבר לא שם. ג'ף בק נכנס. קסום, מרטיט.
בחוץ יום. או לילה. אין לי מושג כי כאן הזמן עוצר מלכת. או נמדד בטראקים שנמזגים זה לתוך זה. ואנשים, שמתערבלים זה לתוך זו.
תשוקה, ונחמה, ועוצמה, וחולשה. ויצר החיים. פועם תמיד.
ישראל, נובמבר 2012. 45 ק"מ מהרצועה. מקום בטוח?

 

קטגוריות
בלוג

הפתעה ליסמין – סשן צילום עירום סקסי ליום ההולדת

… לא יודע אם היא תזרום עם צילומי עירום או שתרצה לברוח מהסטודיו…

כשאסי התקשר לברר לגבי סשן צילומים סקסי ליסמין הוא סיפר לי שהם נשואים חמש שנים. היא תמיד אהבה להצטלם, אבל אין לו מושג אם היא תזרום עם הקטע של צילומי עירום. סיפר שהיא לא בנאדם בישן, אבל אין לו מושג איך היא תגיב לסיטואציה. בעיקרון היא אוהבת שמפתיעים אותה וטיפוס זורם. את הרעיון למתנה סקסית שכזו קיבל כשהתגלגל ברשת לתמונות שצילמתי. עכשיו שהבת שלהם גדלה קצת הם בתקופה של לצאת יותר מהבית, ולעורר שוב את הזוגיות שהיתה קצת על hold…

אחרי כמה דקות של שיחה הבנתי פחות או יותר מי הנפשות הפועלות והמלצתי לאסי ללכת על גורם ההפתעה. ניחשתי שיש סיכוי טוב מאוד שיסמין "תעוף על זה" כמו רוב הנשים שמגיעות להצטלם, ורק סיכוי קטן שהיא בכלל לא תהיה בענין. אסי יהיה איתה כאן כמובן אז ידעתי שיהיה בסדר.

 

…תיזהרי, יש פה מדרגה קטנה… זהו, עכשיו תסתובבי ותפקחי עיניים…

אני מת על זה. גורם ההפתעה. הרגע הזה שהיא עומדת מולי במסדרון האפלולי של סטודיו אקספוז, בעלה לצידה עם חיוך על הפנים (ולב פועם לא פחות מהר משלה…) ואני מציג את עצמי ואת המקום אליו היא הגיעה… לא "סטודיו לצילום", אלא התיאור המלא: "סטודיו לצילומי עירום וארוטיקה"… למה לא, אני מאמין בלזרוק ישר למים העמוקים… מקסימום אפשר לקחת מצוף ולהרגע קצת ברדודים, ואסי לידה…
את החיוך המופתע-נבוך-סקרן-נדלק אתם יכולים לנסות לדמיין… זה בא יחד עם דקה או שתיים של טיול שקט שלה במסדרון מול התמונות שצילמתי שתלויות על הקיר, סוקרת אותן אחת אחת.

… טוב אז זה אומר שעכשיו אני צריכה להתפשט?…

ישירה, ספונטנית, בלי משחקים… היתה לי תחושה כזו כשאסי ואני שוחחנו לקראת הסשן. ואכן יסמין, עם התרגשות ניכרת אבל בהבעה שלא משאירה מקום לספק שהיא לגמרי בקטע של המתנה שהכין לה בעלה האוהב, מתלווה אליי לחדר ההלבשה שם אנחנו פותחים את התיק שהכין אסי עם מבחר פריטים מארון הבגדים שלה… חוטינים, ביריות, חזיות תחרה, מחוך, בייבי דול, גרביונים, מגפי עור וזוג סנדלי עקב. לא חסר כלום, ואני עוד מחזיק אקססוריז משלי בסטודיו…
על מה נלך בהתחלה? אני מסתכל על יסמין… היא נראית לי די מוכנה לקפוץ למים. למה לעכב אותה? מציע לה ללבוש את הבייבידול השחור השקוף, ו…זהו. היא בתגובה מנסה להיראות מזועזעת מעט אבל זה לא מצליח לה… החיוך שבורח לה מתחבר לחיוכים  של אסי ושלי ואני יוצא מחדר ההלבשה, משאיר אותם לבד רגע, סוגר את הדלת מאחורי יסמין שטומנת את הראש בחזה שלו ומסננת משהו כמו "אתה משוגע לגמרי".

…אסי, בוא תצטרף …

שעה לתוך הסשן, יסמין בעולם אחר לגמרי, זורמת, מתמסרת, לפעמים דופקת פוזות משלה, אבל כל הזמן קשובה לי ומקבלת כל רעיון וכל תנוחה. התמונות שאני מראה לה על המסך עושות לה את זה ואסי כל הזמן איתנו, רוב הזמן שקט אבל מדי פעם מעודד אותה ומפרגן. זוג מקסים. מאוזן. עכשיו מגיע הקטע המעניין… האם אסי יצטרף? ברור לי שמבחינת הסשן זה אומר שהעניינים פה יתלהטו. יסמין לגמרי משוחררת כבר מול המצלמה ומולי, אם היא מזמינה אותו להצטרף סימן שהתסריט מקבל תפנית קלה לכיוון המעשי, לא שמקודם היינו בצילומים תמימים במיוחד 😉
אסי לא מקלקל ת'חגיגה, ניגש ליסמין ואני מקליק כמה תמונות ראשונות. הוא עדיין בג'ינס וטי-שירט אבל יסמין דואגת מהר מאוד לקלף אותו מהחולצה ופותחת את החגורה והכפתור של הג'ינס שלו.  מכאן העניינים כבר זורמים הלאה באופן טבעי… זוגיות זה דבר פוטוגני, גם מיניות 😉

קטגוריות
בלוג

סשן צילומים בסגנון חמישים גוונים של אפור

טלפון באמצע הצהרים… לא מזמן סיימתי סשן צילומים והתיישבתי בכיף עם כוס קפה לנוח מהאדרנלין של הסשן. מהצד השני של הקו היא שואלת "הגעתי לסטודיו אקספוז?"
קוראים לה שיר והיא מתעניינת  בסשן צילומים זוגי לה ולבן זוגה לכבוד יום הולדתו. היא רוצה להפתיע אותו… אני מספר לה קצת על מה שקורה בסטודיו ואיך הצילומים מתבצעים. כשמדובר בזוגות יש כל מיני אפשרויות לאיך יתפתח הסשן… שיר מאזינה בעניין ואז היא אומרת שיש לה כבר תוכנית מסויימת.

"קראת את חמישים גוונים של אפור?" היא שואלת. אני עונה שבלעתי אותו ואת שני החלקים הנוספים בטרילוגיה תוך כמה ימים. "נהדר, אז יש לך מושג מסויים מה התוכניות שלי"… היא ובן זוגה נוהגים להשתעשע עם אביזרים, תחפושות, ומשחקי שליטה והיא חשבה לבוא לסשן עם תיק של מבחר מהאביזרים שנמצאים אצלם בארונית שליד המיטה ולשלב אותם בצילומים… אני עונה לשיר שזה רעיון נהדר ושכבר צילמתי כמה פעמים זוגות עם אביזרים ותוספים כאלה ואחרים… תחפושות… שוטים… ביגוד אופייני לעולם הפטיש והבדס"מ (מחוכים, נעלי עקב, ומגפים גבוהות, ביריות, בגדי עור או לאטקס צמודים… הרשימה אינסופית). נראה לי ששיר קצת מתאכזבת שהיא לא הראשונה שבאה עם הרעיון הזה אבל אני מרגיע אותה שזה עדין דבר מקורי ומדליק וזה יכול להוסיף הרבה לצילומים. "אם הוא זורם ופתוח כמו שאת נשמעת, אתם תחגגו כאן". שיר מבטיחה לי שאמיר זורם לפחות כמוה ושהיא בטוחה שהוא יאהב את ההפתעה.

 

חמישים גוונים של אפור בכמה מילים…

קראתם כבר את "חמישים גוונים של אפור"? אם כן, אז את בודאי מבינים את ההקשר האפשרי בין צילומי עירום לבין הספר שכולם מדברים עליו. ואם לא, אז אכניס אתכם לעניינים בכמה מילים בלי יותר מדי ספויילרים: חמישים גוונים של אפור הוא רומן הנפרש על פני שלושה ספרים, המספר את סיפור היכרותם והתפתחות יחסיהם של בחורה צעירה בשם אנסטסיה (אנה) ואיש עסקים צעיר ומאוד מצליח ועשיר העונה לשם כריסטיאן. כריסטאן הוא גבר יפה תואר, בעל אמצעים בלתי מוגבלים וגם… צורך חזק לשלוט. את הפטיש שלו לשליטה הוא לוקח גם לחדר המיטות, במקרה שלו מדובר בחדר משחקים מיוחד המכיל את כל האביזרים שתוכלו לדמיין שקשורים בסקס בכלל וביחסי שליטה, מה שנקרא בדס"מ בפרט. בחדר הזה ובעצם בכל מקום אפשרי אחר מתנהלת העלילה לצד סצינות סקס לוהטות בין כריסטיאן ואנה,  בחלקן משולבים צעצועים ואביזרים, וגם אינטראקציה של שליטה, כגון כריעה של אנה לרגלי כריסטיאן, הפלקות בישבן (ספאנקי), קשירות וכדומה. למי שלא נחשפו לעולם הזה זה עלול להשמע מרתיע ומשפיל, אבל לדעתי ב"חמישים גוונים" הצליחה הסופרת להראות גם את הצד המדליק שבמשחקים האלה…

אני מסיים את השיחה עם שיר אחרי שקבענו מועד לסשן הצילומים ותיאמנו את פרטי ההפתעה ואיך אמיר הולך לגלות את מה ששיר הכינה לו (רמז: זה יקרה רק כשהם יהיו בסטודיו).

 

חמישים גוונים? חמישים פריטים!

אמיר מבין מהר שהוא בסטודיו לצילום אבל הוא לא יודע מה ששיר הכינה לו… ההפתעה האמיתית עדין לפניו. אחרי שהצעתי להם שתיה אני מזמין אותו לחדר הצילומים ושולח את שיר "להתארגן" בינתיים… מה שאמיר לא יודע זה ששיר עומדת לחזור לחדר הצילומים לבושה כמו שהוא אוהב לראות אותה בחדר השינה… אני עושה כמה תמונות של אמיר, מכוון את התאורה, שובר את הקרח, ובדיוק בזמן הנכון שיר מצטרפת ואני מספיק לצלם את ההבעה המופתעת של אמיר… "כבר הבנת שזה סטודיו ואנחנו מצטלמים, אבל זה לא סתם סטודיו" אומרת לו שיר, "זה סטודיו לצילום עירום וארוטיקה, משהו שדיברנו עליו מזמן אם אתה זוכר…". אמיר קצת בשוק אבל אין ספק שהרעיון מוצא חן בעיניו. מכיוון ששיר כבר נמצאת שני צעדים לפניו בנוגע ללבוש, היא דואגת בדקות הבאות לקלף אותו מהבגדים תוך כדי שאני מצלם. יש ביניהם יופי של אינטראקציה ואני מרגיש שזה הולך להיות סשן צילומים מיוחד. כשאנחנו מפסיקים לרגע אני קופץ איתם לחדר ההלבשה לראות את תיק האביזרים שארזה שיר. וואו. היא לא חסכה בכלום… יש שם אזיקים, ותחפושות (שוטר, אחות, חדרנית…) ושוט שחור, ופלוגר לבן, ויש גם שקית אטומה ששיר מסמיקה קצת ואומרת שהיא לא בטוחה אם נגיע לזה אבל יש בה "עוד כמה דברים". אני מבין ומחייך.

העניינים מתחממים…

בשעה הבאה אנחנו מצלמים מגוון וריאציות של סטים של ביגוד ותחפושות ותנוחות מדליקות של שיר ואמיר יחד ולחוד. האוירה בסטודיו לוהטת אבל קלילה, אנחנו מריצים צחוקים והם לגמרי בראש טוב. היי בנטורל. טוב נו לא לגמרי נטורל, גם היין האדום ששיר פתחה עוזר להם להשתחרר עוד קצת. אנחנו מחליטים שמספיק עם הבגדים ועוברים לצילומי עירום אמנותי-ארוטי. שפת הגוף במיטבה, והם דוברים את השפה היטב…
בשלב מסויים נפתחת גם "שקית ההפתעות" ששיר הביאה, אבל אני לא אפרט יותר… זה כבר הקטע שישאר רק להם למזכרת פרטית ואינטימית. חמישים גוונים של ארוטיקה זוגית. מקסים.

קטגוריות
בלוג

על צילומים והעצמת נשים

"אני רוצה לתאם סשן צילומים בשבילי…" אמרה מהצד השני של קו הטלפון אחרי שהציגה את עצמה. כבר ביקרה באתר של הסטודיו, ראתה את התמונות, אהבה… התעניינתי קצת לגבי הרקע לצילומים… פעמים רבות זו מתנה ליום ההולדת, או הפתעה ליום הנישואין המתקרב, או אולי אחרי ירידה משמעותית במשקל… הרבה סיבות טובות להתחבר לעירום ולגוף, או סתם לכיף שבצילומים. אבל ההסבר שלה הפתיע אותי.

סיפרה שלאחרונה בעלה מבלה לא מעט בצפיה בתמונות סקסיות של בחורות ברשת, וזה מערער לה את הביטחון… אחרי שנים של נישואין, והורות, הזוגיות לא מתחזקת את אותה להבה שהיתה בשנים הקודמות, וזה מה שהעלה אצלה את הרעיון להצטלם. היא צריכה את זה קודם כל בשביל עצמה… אבל יש לה תוכניות גם לגביו… פתחנו יומן, קבענו סשן.

 

היא נראית טוב. נאה, גוף חטוב למרות הלידות, ונראית לי טיפוס די עדין. אני מסתכל עליה וחושב איך זה שהעניינים ביניהם התקררו קצת? אשתו נראית נהדר, הוא לא שם לב מה יש לו בבית?… אבל זה לא כזה פשוט. אני מזכיר לעצמי שצריך שניים לטנגו, וזוגיות זה עניין הדדי. אולי היא שכחה קצת שהיא בעצם כל כך מושכת וסקסית? אולי חסר שם הלהט, השגרה קצת מכבה, מעוורת…

צילומים

כשאנחנו עוברים על הפריטים שהביאה איתה – בעיקר הלבשה תחתונה סקסית – היא קצת נבוכה, אבל ראש פתוח. עוברים לחדר הצילומים. מכוון את התאורה, מצלם אותה כמה תמונות, מראה לה, היא מחייכת, יש אישור. עכשיו זה הקטע שאני מתחיל בדרך כלל קצת לכוון את המצולמת… להדריך לגבי התנוחה, ההבעה… אבל הפעם היא מתחילה לבד. משחקת עם הכתפיות של הבגד הסקסי… מורידה אחת, ועוד אחת, שולחת חיוך מפתה אם כי עדיין קצת נבוך, קשובה לקליקים של המצלמה ובאותו זמן גם מודעת לעצמה ולתנועות שלה. אחרי כמה דקות היא נפטרה בטבעיות מהתחתונים, ושברנו לגמרי את מחסום המבוכה, אם היה כזה. צפיה נוספת בתמונות, קפיצה קטנה לחדר ההלבשה להחליט על הסט הבא ו… ממשיכים, הפעם כבר לא צריך את שלב הגישושים של ההתחלה, והסשן מתגלגל לו הלאה… עכשיו היא לגמרי משוחררת. קשובה גם לי וגם לעצמה, משנה תנוחות לפי ההנחיות שלי, מתמסרת לצילום, מחליפה דמויות. כאן היא כמו רקדנית בין הצללים, שם היא אישה רכה וסקסית, ובתמונה אחרת היא נועזת כמו כוכבת פורנו. ועדיין, עדינה כזו… חיננית. אני נזכר במשפט הזה… "ליידי בחוץ…" וההמשך שלו וזה מתחבר לא רע. ברור לי גם שהסשן הזה מציף את הדמות ההיא הנועזת והמשוחררת שהיתה כבויה שם הרבה זמן. זאת שבין הסדינים יכולה להעיר שוב את בעלה ואת הקור היחסי שהשתלט על היחסים ביניהם…

כשהסשן מסתיים אנחנו נפרדים וכבר שעת לילה מאוחרת. אני מסדר קצת את הסטודיו לקראת הבוקר שאחרי. בחדר ההלבשה מוצא טיקט שהסירה מאיזה פריט סקסי חדש שקנתה לעצמה לצילומים. חושב ביני לבין עצמי אם היא תלבש את הפריט הסקסי כשהיא תראה לו את התמונות… ובכלל, מתי וכיצד היא תראה לו ואיך הוא יגיב…

Follow up

השבועות רצים מהר… והמסלול הרגיל לא משחרר לרגע. עבודה, ילדים, נסיעות, סידורים… קצב מטורף. כך קורה שכשאנחנו מדברים שוב כבר חלפו חודשיים-שלושה מהצילומים שלה. אני מתעניין… נו, אז איך זה השפיע? איך התגובה? מה בעצם עשית עם זה? היא מספרת לי שזה עשה לה רק טוב. היא השיבה לעצמה את הביטחון, שיחררה קצת את הלחץ… אני מבין שהיא במקום טוב יותר היום, בטוחה יותר, ואולי – אני מקוה – מעניקה ומקבלת יותר גם ממנו. ומה איתו? מסתבר שהיא משחררת לו את התמונות לאט לאט… כל פעם עוד תמונה שנבחרת בקפידה… כנראה שהיא יודעת היטב לעשות לו טיזינג. אני מבין ממנה שזה עובד 😉

קטגוריות
בלוג

10 טיפים לצילום עירום בבית

ניסיתם פעם להצטלם בעירום בבית? רבים מהקוראים את הפוסט הזה ניסו. חלקם סינגלס, וחלקם בני זוג שצילמו זה את זו ולהיפך. איך יצא?  אהבתם או הזדעזעתם? שמרתם או מחקתם מיד? קיבלתם חשק לעוד או שנדרתם נדר לא לפתוח אפילו כפתור בצוארון כשיש מצלמה באיזור… החלטתי לכתוב את הפוסט הזה במטרה לעזור לכם לשדרג קצת את התוצאה ולהפוך את החויה למוצלחת יותר. אם אצליח לעזור – שמחתי, ואם אחרי שתנסו עדיין תחושו שזה לא ממצה אולי כדאי שתתקשרו אליי לסטודיו אקספוז ותתאמו סשן צילומים מקצועי? אז… בינתיים הנה עשרה טיפים שיעזרו לכם להפוך את צילום העירום לסקסי ויפה יותר.

  1. בחרו לוקיישן צילום עם רקע נקי. קיר חלק, ספה מסודרת ונקיה, וילון גדול… יש עוד כמה וריאציות אפשריות והעיקרון המנחה הוא שבתמונה לא יהיו גורמים מפריעים ומסיחים את הדעת. להצטלם כשברקע כל הסרביס של המטבח על השיש, או מברשות השיניים בחדר האמבטיה, זה רעיון לא טוב. לכו על נקי ואסטתי.
  2. בחרתם להצטלם בחוץ? תשכחו משעות הצהריים, ובכלל מרבית שעות היום אינן אופטימליות לצילומי עירום. סמוך לזריחת השמש ולשקיעתה אלו שני הזמנים האופטימליים לביצוע צילומים תוך ניצול הזוית הנמוכה של השמש בשמיים והאיכויות של האור הקיים בשעות אלו. קפיצה לחוף הים סמוך לשעת השקיעה – סוף!
  3. מצטלמים בבית? כבו את הפלאש. כמעט בכל מצלמה יש אפשרות לכבות את הפלאש ולמנוע מהמצלמה להפעיל אותו על אף שאולי חסר מעט אור בסצינה. הפלאש הקטן שעל המצלמה הינו אור ישיר וקשה שאינו מחמיא, ואינו מתאים כלל לצילומי גוף ועירום. ניתן בחלק מהמצלמות לכוון את תוכנית הצילום כך שהתמונה תצא בהירה מספיק גם ללא פלאש.
  4. כבו את האור הראשי בתקרה. השתמשו במקור אור מהצד או בזוית על מנת ליצור עניין ומעברים בין אור וצל. גם אור יום שחודר לחדר מהחלון יכול לשמש לצילומים. צילום עירום לא חייב להיות חושפני לגמרי. לפעמים כדאי להשאיר מקום לקצת צל ולמסתורין…
  5. השתמשו בזום בינוני. המנעו משימוש בזום רחב במיוחד (זוית רחבה) הגורם לעיוותים ואינו מחמיא למבנה הגוף. העדיפו ללכת צעד או שניים לאחור במקום להשתמש בזום על מצב wide להכנסת כל הגוף לתמונה.
  6. העבירו את המצלמה למצב צילום בשחור לבן ובידקו אם התוצאה מוצאת חן בעיניכם. באופן כללי צילום בשחור לבן מתאים מאוד לצילומי עירום. לצילומים ארוטיים ונועזים במיוחד עדיין הצבע מנצח…
  7. הסתכלו בתמונות עירום מקצועיות, בחרו שלוש תנוחות שאהבתם ונסו לעבוד איתן עד להשגת תמונה מוצלחת.
  8. שימרו את קבצי התמונות במקום בטוח. אינכם רוצים שהתמונות הבלתי מצונזרות יתגלגלו לידיים זרות ומשם אולי לרשת. הימנעו מהשארת התמונות על הדיסק במחשב שמחובר לאינטרנט ובמקום זה השתמשו באמצעי גיבוי חיצוני כלשהו: CD, DVD, או זיכרון פלאש (דיסק און קי) שנמצא במקום בטוח ומוגן.
  9. המנעו מהדפסת התמונות במעבדות חיצוניות או חנויות צילום. בעבר התפרסמו מקרים של הדלפת תמונות עירום לאינטרנט לאחר שנמסרו למעבדה חיצונית. הדפיסו במדפסת הביתית על גבי נייר פוטו איכותי. התוצאה תהיה יפה ותוכלו להישאר שקטים ורגועים.
  10. בואו לסטודיו אקספוז! השקעתם, קראתם, יישמתם… בטח צילום העירום הביתי שלכם יצא יותר טוב אבל עדיין לא כמו כשמצטלמים באופן מקצועי בסטודיו לצילום עירום וארוטיקה אצל צלם מנוסה. אם אתם מוכנים לפרגן לעצמכם סשן צילומים סקסי ולוהט, אני במרחק צילצול טלפון או מייל 🙂

יש לכם שאלות בנושא? כיתבו למטה בתגובות ואנסה לעזור. והעיקר – תהנו.

קטגוריות
בלוג

עיניים עצומות לרווחה

הצילצול בדלת הסטודיו נשמע בדיוק בשעה שקבענו. אני בדיוק סיימתי להכין את פינת האירוח עם קצת שתיה ונישנושים, וכרגיל האור היה מעומעם והמוסיקה המיוחדת התנגנה לה ברחבי הסטודיו.
ידעתי שהוא מכין לה הפתעה אבל לא ידעתי שהוא מביא אותה בעיניים קשורות… כשפתחתי את הדלת הם היו מולי. הוא, עם חיוך מאוזן לאוזן, והיא בעיניים קשורות ועם חיוך קצת מתוח אבל מלא ציפיה.

אמרתי שלום, הוא הינהן וקרץ וחיכה שהיא תענה,  "היי"… עם החיוך הזה שלה וברעד קל. תכנסו… ותיזהרי יש פה מדרגה קטנה בדלת…

בפנים הוא הסיר לה את הכיסוי.  לחיצת יד. היי אני רון. היי אני קרן…

הביטה מסביב וראיתי שהיא עדיין לא ממש מבינה לאן הגיעה אבל סקרנית. לפני שפתחתי את הפה היא כבר הסתובבה במסדרון ובחנה את התמונות שתלויות על הקיר אז במקום לפתוח בנאום הכרות חיכיתי לשאלה שתגיע…
"יפה… אתה צילמת?" פנתה אליי. כן, אני צילמתי… ברוכה הבאה לסטודיו אקספוז.
הוא חיבק אותה ואמר "יום נישואין שמח אשתי", והיא… קברה את התלתלים בחזה שלו ומילמלה "אתה לא נורמלי, ידעתי שאתה תתכנן משהו בכיוון הזה אבל לא חשבתי על צילומים!"

אחרי כמה דקות וכמה הסברים הכרתי אותם קצת יותר. חמודים, נשואים כמה שנים טובות, יש ילדים, יש שגרה, ויש גם את העולם הזוגי שלהם שהם מצליחים לטפח. כששאלתי אם גיא תמיד מפתיע אותה ככה, סיפרו שבשנתיים האחרונות התחילו לכייף גם עם זוגות אחרים והולכים לפעמים למסיבות חילופי זוגות כך שתעוזה זה לא הצד החלש שלהם. אני רגיל שרוב הזוגות (או היחידים) שמגיעים לסטודיו צריכים קצת זמן להתרגל לסיטואציה של צילומי עירום, במיוחד אם מדובר בהפתעה שעשו להם, אבל עם קרן וגיא לא היה צורך ביותר מדי עבודה מנטאלית. הם מלכתחילה באו בראש פתוח של אנשים שאוהבים לחוות את החיים ולנסות דברים חדשים וחושניים. כיף. יהיה סשן מרתק.

תרצו להתארגן בחדר ההלבשה? "בשביל מה?" הוא צחק "באנו להצטלם בעירום לא?" והיא צוחקת יחד איתו. כבר אמרתי שהם חמודים?
נכנסו לחדר הצילומים, תוך כדי שאני מכוון את התאורה הם השתעשעו קצת בחיבוקים והסרת בגדים. קלטתי שהסשן הזה יהיה חם.
התחלנו לצלם. קרן וגיא התגלו כחיילים ממושמעים וראיתי שהם מחכים להוראות העמדה ממני. צילמנו כמה תנוחות של שניהם יחד, ואחר כך של גיא לבד, ואז של קרן. עברנו יחד על התמונות הראשונות. יצא יפה. נמשיך?
הפעם דוקא היה סדר קצת הפוך לדברים. אם בדרך כלל הזוגות מתחילים לבושים ולאט לאט מתקלפים מהשכבות כשהביטחון נבנה, הפעם הזוג שלי התחיל בעירום ועכשיו הזכיר גיא שהוא דאג להביא כמה סטים סקסיים של חוטיני, ביריות וחזיות תחרה. כשהתכתבנו במייל לקראת הצילומים ציינתי שהפריטים הללו מצטלמים טוב.
קפצו להתלבש… חזרו כשגיא בתחתון בוקסר לבן צמוד וקרן בסט תחרה שקוף. יפים יחד. התחלנו שוב לצלם. שפת הגוף שלהם מפותחת, הרבה מגע, והתשוקה באויר. בשלב מסויים הבנתי לאן הדברים זורמים ועברתי למצב שקט… אני רק מצלם, לא מדבר ולא מביים את הסצינה, והם כותבים את התסריט ומשחקים בתפקידים הראשיים… תשוקה ויצרים זה דבר פוטוגני. המוסיקה ברקע, הקליקים של המצלמה, והם… שקועים בתוך עצמם ושוכחים את הכל מסביב.

הפסקת שתיה…

פינת האירוח בסטודיו אקספוז נמצאת באמצע הסטודיו. אופן-ספייס כזה. בין כל החדרים, אבל הסטודיו פרטי ונעול ומבודד מהעולם החיצוני.
ישבו להם ככה טבעי, בלי בגדים. "זה כמו במסיבות" היא אמרה…
דיברנו קצת על העולם הזה של הסווינגרים ועל מה שזה עשה להם ולזוגיות שלהם. שיחה מעניינת.

סיימנו את השתיה.
-נמשיך?
-יאללה…
חזרנו לחדר הצילומים ושינינו קצת את הסצינה. הוספתי מזרון ועטפנו אותו בבד אדום בגוון עז. החדר מסביב אגב שחור לגמרי כך שהשילוב דרמטי ומיוחד.
התחלנו בכמה תמונות בסגנון ז'ורנליסטי של קרן, וכשגיא הצטרף אליה התחילו שוב המגעים המדיניים… לא יכולים להסיר את הידיים זו מזה, השניים האלה…

לכל דבר טוב יש סוף  והזמן רץ כשנהנים… כשגילינו שהסשן נמשך כבר קרוב לשלוש שעות נאלצנו לסיים, מרוצים מהצילומים היפים והחוויה המיוחדת.
נפרדנו בחיבוק וב"נהיה בקשר". עוד סשן נגמר. אני אוהב את העבודה שלי, רק חבל שאני לא יכול להראות לכם איך התמונות יצאו