"אני רוצה לתאם סשן צילומים בשבילי…" אמרה מהצד השני של קו הטלפון אחרי שהציגה את עצמה. כבר ביקרה באתר של הסטודיו, ראתה את התמונות, אהבה… התעניינתי קצת לגבי הרקע לצילומים… פעמים רבות זו מתנה ליום ההולדת, או הפתעה ליום הנישואין המתקרב, או אולי אחרי ירידה משמעותית במשקל… הרבה סיבות טובות להתחבר לעירום ולגוף, או סתם לכיף שבצילומים. אבל ההסבר שלה הפתיע אותי.
סיפרה שלאחרונה בעלה מבלה לא מעט בצפיה בתמונות סקסיות של בחורות ברשת, וזה מערער לה את הביטחון… אחרי שנים של נישואין, והורות, הזוגיות לא מתחזקת את אותה להבה שהיתה בשנים הקודמות, וזה מה שהעלה אצלה את הרעיון להצטלם. היא צריכה את זה קודם כל בשביל עצמה… אבל יש לה תוכניות גם לגביו… פתחנו יומן, קבענו סשן.
היא נראית טוב. נאה, גוף חטוב למרות הלידות, ונראית לי טיפוס די עדין. אני מסתכל עליה וחושב איך זה שהעניינים ביניהם התקררו קצת? אשתו נראית נהדר, הוא לא שם לב מה יש לו בבית?… אבל זה לא כזה פשוט. אני מזכיר לעצמי שצריך שניים לטנגו, וזוגיות זה עניין הדדי. אולי היא שכחה קצת שהיא בעצם כל כך מושכת וסקסית? אולי חסר שם הלהט, השגרה קצת מכבה, מעוורת…
צילומים
כשאנחנו עוברים על הפריטים שהביאה איתה – בעיקר הלבשה תחתונה סקסית – היא קצת נבוכה, אבל ראש פתוח. עוברים לחדר הצילומים. מכוון את התאורה, מצלם אותה כמה תמונות, מראה לה, היא מחייכת, יש אישור. עכשיו זה הקטע שאני מתחיל בדרך כלל קצת לכוון את המצולמת… להדריך לגבי התנוחה, ההבעה… אבל הפעם היא מתחילה לבד. משחקת עם הכתפיות של הבגד הסקסי… מורידה אחת, ועוד אחת, שולחת חיוך מפתה אם כי עדיין קצת נבוך, קשובה לקליקים של המצלמה ובאותו זמן גם מודעת לעצמה ולתנועות שלה. אחרי כמה דקות היא נפטרה בטבעיות מהתחתונים, ושברנו לגמרי את מחסום המבוכה, אם היה כזה. צפיה נוספת בתמונות, קפיצה קטנה לחדר ההלבשה להחליט על הסט הבא ו… ממשיכים, הפעם כבר לא צריך את שלב הגישושים של ההתחלה, והסשן מתגלגל לו הלאה… עכשיו היא לגמרי משוחררת. קשובה גם לי וגם לעצמה, משנה תנוחות לפי ההנחיות שלי, מתמסרת לצילום, מחליפה דמויות. כאן היא כמו רקדנית בין הצללים, שם היא אישה רכה וסקסית, ובתמונה אחרת היא נועזת כמו כוכבת פורנו. ועדיין, עדינה כזו… חיננית. אני נזכר במשפט הזה… "ליידי בחוץ…" וההמשך שלו וזה מתחבר לא רע. ברור לי גם שהסשן הזה מציף את הדמות ההיא הנועזת והמשוחררת שהיתה כבויה שם הרבה זמן. זאת שבין הסדינים יכולה להעיר שוב את בעלה ואת הקור היחסי שהשתלט על היחסים ביניהם…
כשהסשן מסתיים אנחנו נפרדים וכבר שעת לילה מאוחרת. אני מסדר קצת את הסטודיו לקראת הבוקר שאחרי. בחדר ההלבשה מוצא טיקט שהסירה מאיזה פריט סקסי חדש שקנתה לעצמה לצילומים. חושב ביני לבין עצמי אם היא תלבש את הפריט הסקסי כשהיא תראה לו את התמונות… ובכלל, מתי וכיצד היא תראה לו ואיך הוא יגיב…
Follow up
השבועות רצים מהר… והמסלול הרגיל לא משחרר לרגע. עבודה, ילדים, נסיעות, סידורים… קצב מטורף. כך קורה שכשאנחנו מדברים שוב כבר חלפו חודשיים-שלושה מהצילומים שלה. אני מתעניין… נו, אז איך זה השפיע? איך התגובה? מה בעצם עשית עם זה? היא מספרת לי שזה עשה לה רק טוב. היא השיבה לעצמה את הביטחון, שיחררה קצת את הלחץ… אני מבין שהיא במקום טוב יותר היום, בטוחה יותר, ואולי – אני מקוה – מעניקה ומקבלת יותר גם ממנו. ומה איתו? מסתבר שהיא משחררת לו את התמונות לאט לאט… כל פעם עוד תמונה שנבחרת בקפידה… כנראה שהיא יודעת היטב לעשות לו טיזינג. אני מבין ממנה שזה עובד 😉