הימים שלפני ראש השנה. ברכות משוגרות בקצב מטורף במיילים וברשתות החברתיות. הווטסאפ מוצף בסרטוני אנימציה של דבורים וצנצנות דבש מזמרות, ואתה מהסס לרגע עם האצבע על הטלפון… לסמס שוב ברכות? אולי לוותר? אבל אי אפשר לא לברך! אבל זה כל כך שחוק!! וככה זה חוזר שנה אחר שנה… ומשנה לשנה הדבורים והצנצנות נשמעות נואשות יותר… תבחרו בי! תבחרו בי! ואתה תוהה כמה כבר אפשר לחדש כשהסאונדטראק ברקע הוא השיר "שנה טובה, שנה טובה".
עזבו רגע, לא באתי לחפור. באתי לברך 🙂
ויש לי מה לומר.
שנה עברה שנה חלפה…
כל השנה אני פוגש כאן בסטודיו אקספוז אנשים שיוצאים מהשגרה, פורצים את הגבולות, מגשימים פנטזיה, הופכים את השנה ליותר טובה. יש לי את הכבוד ללוות את האנשים הללו (חלקם קוראים את הברכה הזו ממש עכשיו…) במסע המרתק של אקספוז – מסע אל עצמנו, אל המקומות הכמוסים שלנו, בגוף ובנפש. למדתי דבר או שניים על נפש האדם ומורכבותה בשנים שאני מלווה אתכם ואתם אותי.
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
את השיר המקסים הזה תשמעו בעיקר בימי זכרון. לא פלא. הוא מדבר על אובדן, על מי שהלך מאיתנו. תירגעו, זה לא הולך להיות פוסט מדכא. ממש לא. באתי לברך, נכון? אז השורה המופלאה הזו היא תמצית העניין. להרגיש, לאהוב, לחוש, להתקדם, לחיות… זה משותף לכולנו. כמה שאנחנו שונים – כולנו עשויים מאותו חומר, אותו יצור אנושי מרתק. בהילחץ הטריגר הנכון כולנו יודעים לשמוח, לעוף גבוה, להעז, לרצות, להתעורר, להגשים. בהיותנו עייפים, או כבויים, או מבואסים, האנרגיה כמו נעלמת מתוכנו. וזה יכול להיות יום רע, או חודש גרוע, או שנה, שנתיים, עשור… ופתאום… קריאת השכמה! איפה היינו עד עכשיו? ישנו? בהמשך השיר היפה של מוטי המר מופיעות המילים "משהו מת בנו", כי הוא מדבר על אובדן, על מי שהלך ולא ישוב. אבל אני פה דוקא בשביל ה"משהו נעור בנו". משהו נעור לחיים. ואת/ה מבין שזה לא משנה מה היה, משנה מה עכשיו, ומה יהיה. וכאן אני רוצה לברך.
מהי בעצם "שנה טובה"?
הרי איחול זה דבר סובייקטיבי. מישהו יברך אתכם בעושר ואתם אולי זקוקים כרגע בעיקר לאושר. אחר יברך אתכם בשפע ואתם הכי זקוקים עכשיו לבריאות. ככל שחושבים על זה, נדמה ש"שנה טובה" זה סוג של שיק פתוח שמקבלים ממישהו שחשב עליכם. זה רעיון יפה, אבל איך פודים את השיק הזה? איך מפקידים אותו בחשבון האישי ולא שוכחים אותו במגירה עד יפוג התוקף? האחריות לכך מוטלת עלינו.
למלא את השנה בטוב
בורכתם, קיבלתם שנה. שנה במתנה 🙂
הרי החיים שלנו הם מתנה. מכירים את הביטוי הנפוץ: "חיים רק פעם אחת"?
אז קחו תובנה מתקנת: "מתים רק פעם אחת. חיים כל יום מחדש!"
קחו את השנה יום אחר יום, או כפרוייקט שנתי אחד גדול, העיקר שתקחו אותה! סמנו לעצמכם וי בטבלה האישית הזו, של מה שתרצו לעשות. מטרות גדולות כקטנות, יעדים, יעדי ביניים, נצחונות קטנים שלכם על מי שהייתם, וחיזוקים לעצמיות שלכם, להיכן שתרצו להגיע. את השיק הזה של ה"שנה טובה" רק אתם פודים, רק אתם אחראים לגביה, ותתפלאו, אבל יש המון "כסף" בקופה הזו, ויש מספיק לכולם. רק תקחו 🙂
ובכל זאת כמה מילים קונקרטיות כי שיק פתוח זה מסוכן 😉
רוצה לאחל לכם שנה של אושר באופן כללי. כזה שמורכב מהרבה רגעים טובים שעוזרים לכם לסגור יום ולדעת שהוא יום שתזכרו. שתתרפקו עליו. שתחייכו כשתחשבו על מה שעשיתם בו. רוצה לאחל לכם אהבה. שתהיו נאהבים, שתאהבו, שתהנו מחיבוק, לתת ולקבל. והרבה. רוצה לאחל לכם תשוקה. כי היא הדלק, המדורה שבוערת בנו ומחממת. היא שמניעה אותנו קדימה בחיים. להשיג, להגשים, לנוע, להעז.
מאחל לכם שאת התשוקה תחברו לפנטזיה. שתדעו לחלום, ולגעת בחלום. השנה, כן?
ובריאות. הכי חשוב. בריאות והרבה 🙂
השנה שלי
מלא בהכרת תודה על התפקיד המרתק שנפל בחלקי במסגרת הפעילות של סטודיו אקספוז. משנה לשנה אני לומד דברים חדשים, מתקדם, לצידכם, ורוכש עוד תובנות על ה"כולנו רקמה אנושית אחת חיה". נהנה לראות אתכם עפים, נוגעים, חולמים ומגשימים. ולצלם. תמיד לצלם. כמה יופי יש בכם כשהאור והצל מלטפים אתכם, והגוף יוצא למחול של פנטזיה ומציאות בצבעים או בשחור ולבן. וכך זה ימשיך, גם בשנה הקרובה, שתהא – מקוה – עוד שנה נפלאה 🙂
ממני בהמון גאוה שהקדשתם זמן לקרוא, רון 🙂