כמה נקודות כ"רקע" לפוסט הזה:
– היצירה שלי בסטודיו אקספוז כוללת צילומים שנעים בין עירום מעודן ומרומז לארוטיקה וצילומים נועזים.
– פייסבוק מהווה מדיה משמעותית בתקשורת היומיומית שלי עם העוקבים אחר עבודתי.
– פייסבוק בעיקרון לא מחבבים צילומי עירום ומתנגדים (עקרונית) להעלאת תכנים בוטים ברשת.
ומכאן אני ממשיך לכתוב…
ללטף בעדינות או לאתגר ולעשות פרובוקציה?
כיוצר, אינני מגביל את עצמי ל"נישה" אחת של סגנון צילומי, או לדרגת חשיפה ובוטות כלשהי. באופן כללי מאוד אוהב לעבוד עם אור וצל בצורה אמנותית ומעניינת ולא סתם ב"לשפוך אור" על המצולמים. כך אני גם מאפשר לעצמי לצלם סיטואציות או תנוחות מאוד בוטות, לצד צילומים מרומזים ומעודנים. אני מוצא עצמי הרבה פעמים עובד אינטואיטיבית, מגיב למי שמולי, נותן לעולם שלם של אסוציאציות ודימויים ויזואליים (אפילו קליפ שראיתי בבוקר ב MTV) לקחת אותי לכל מיני מקומות של השראה, חלקם אפלים, חלקם מסתוריים, כולם חלק ממסע. והיופי הוא שאפשר בכל יום ובכל סשן לבחור את הדרכים מחדש.
לראות איברים או לראות אוירה?
ארוטיקה זה חומר טוב. מבחינתי זהו בהחלט חלק מהחומר היצרי שאני אוהב לעבוד איתו בסטודיו. ארוטיקה בהחלט לוקחת את הצילומים הלאה צעד אחד קדימה מהעירום המרומז, העדין, או אם תרצו "עירום אמנותי", הגדרה בעייתית כשלעצמה. אם בכל זאת לנסות להכניס קצת יותר משמעות להגדרה של עירום אמנותי, אני לפחות אוהב להשוות בין פורנו לבין הבוטים יותר מבין הצילומים שאני עושה, ולהצביע על כך שבעוד שבפורנו הדגש הוא על לראות איברים, אני משתדל תמיד להראות אוירה. אם פורנו יוצר גירוי ברמה הבסיסית הפשוטה של "צפית-התגרית", אני רוצה להאמין שבצילומים שאני יוצר נכנס למשוואה גם "דמיינת/ פינטזת"… אחת התגובות היפות שקיבלתי על צילום שלי היה שמישהי סיפרה לי שהיא הסתובבה עם הצילום הזה כל היום בראש. ראיתם פעם תמונה פורנוגרפית או סרט פורנו שנשאר כל היום בראש?
פידבק, פידבק, פידבק
מי לא זקוק לפידבקים? בעיקר בימינו… בהם בנאדם קם בבוקר ומתחיל מיידית לתקשר עם העולם באמצעות הסלולר שהולך איתו לכל מקום, האמנות כבר לא נשמרת באיזו עליית גג נידחת בה ספון אמן מיוסר שמחכה לבעל גלריה שיגלה אותו ויוציא אותו מן האופל לאור. אני אוהב את החשיפה של היצירה שלי בפייסבוק. לפחות את רובה. כשהפידבקים מחזקים אותי (תראה לי עוד / אהבתי / נדלקתי / רוצה כזה גם…) אני מקבל מזה יופי של רוח גבית ומוטיבציה לפרסם עוד עבודות. יתרה מכך, חלק מההשראה שלי ומהכיוונים שאני מנסה ובודק תוך כדי המסע היצירתי קשורים ונולדים בפייסבוק, ליתר דיוק באינטראקציה עם הצופים והעוקבים.
פייסבוק – במה ראויה או לא לעירום?
נתחיל מכך שהשאלה הזו לא ממש מעשית אלא תאורטית, כיוון שאת החוקים הם קובעים ולא אנחנו – המשתמשים. בעבר הם היו מאוד נוקשים בנוגע להצגת עירום בפייסבוק. יש להם גם כללי אצבע מנחים… היכן עובר הגבול. פיטמה חשופה למשל זה "מוקצה", וכך בעבר מצאו עצמם פייסבוק תחת מתקפה תקשורתית כשהסירו תמונה שפירסמה אם מניקה כיוון שראו בתמונה חלק מהפיטמה שלה. עד כדי כך. עם הזמן הגמישו בפייסבוק מעט את הגישה, והיום אפשר למצוא בהתייחסות שלהם לפירסום תמונות שאין למשל פסול בתמונה של פסל "דוד" של מיכאלנג'לו או (הפלא ופלא) תמונה של תינוק יונק.
לאורך הזמן העליתי תמונות רבות מסטודיו אקספוז בפייסבוק, תוך שאני מקפיד לשמור על רמה מתונה יחסית של עירום (ובעיקר להשמע לכללי האצבע ולא לחשוף פטמות ואיברי מין) וכן תוך הסתרת התמונות מקבוצת "צנזורה" שכוללת את מי מחבריי שהינם קטינים או שמרנים שביקשו לא להיחשף לתכנים הללו. זה עבד יופי, ועם הזמן גם הרשיתי לעצמי להיות קצת יותר בוטה ולהעלות חומר פחות עדין, יותר ארוטי ובוטה. התגובות היו מעניינות. חלק מהאנשים מאוד פירגנו, ומעטים התחילו לנוע בחוסר נחת. התחלתי לקבל על הראש פה ושם. ועדיין, רב בהרבה מספר המפרגנים על מספר המבקרים. מעניין אגב לציין שהרבה פירגון הגיע מהנשים שבחבורה, מה שגרם לי להניח שכנראה אני עובד על התדר הנכון, קרי לא פורנו זול ושטחי, אלא בכל זאת תמונות שמדברות יותר למיינד, מגרות לא רק חושית אלא גם רגשית, ועל כן בעלות ערך פירסומי. עד כאן הכל זרם כשורה.
התקלה שגרמה לי לשקול מחדש העלאת תכנים בוטים בפייסבוק
ככל הנראה רק חשבתי שפייסבוק "זורמים איתי" ומיישרים קו ליברלי יותר וסובלני כלפי תמונות בוטות. וכך ביום בהיר כשכמה מהתמונות שלי שותפו על קירות של חברים אחרים, הפעם ללא צנזורה כפי שאני נוהג לעשות, הופעל מנגנון הדיווח של פייסבוק ובעקבותיו נמחקו תמונות שהעליתי, ובהמשך גם נחסמה הפעילות שלי ל 24 שעות. לא סימפטי, אם כי גם לא מפתיע, אני מודה שבזמן האחרון מתחתי את החבל ודי בדקתי אותם, לראות כמה הם ישחררו ואיפה הם ימתחו את הגבול. אז או קיי, גיליתי. ומה עכשיו? החלטתי שאני צריך לשאול גם את האנשים שקרובים אליי, אוהבים ומגיבים למה שאני יוצר. קיבלתי תגובות מאוד מעניינות. חלקן תומכות ללא סייג, אולם חלק מהתגובות גרמו לי להבין שאולי פייסבוק דוקא עושים מלאכתם של צדיקים במקרה הזה. כך למשל האפשרות שילדים יחשפו לתכנים הבוטים באמצעות שיתופים ולייקים של הוריהם שפירגנו לי, וכאן כבר אין משמעות ל"צנזורה" שהחלתי על פירסום התמונות. השיתוף הבא פורץ את ההגבלה הזו…
עירום זה רע? ממש לא!
לפני כמה חודשים פנו אליי שני הילדים הגדולים שלי (בי"ס יסודי) ושאלו אותי על הצילומים שאני יוצר בסטודיו (אבא אתה מצלם צילומי עירום?). ישבתי על היצירות שלי, הוצאתי משם כמה תמונות עדינות שהולמות צפיה בכל גיל, הראיתי להם במה מדובר והסברתי להם על צילומי עירום אמנותי שאני יוצר ועל הפן האסטתי שבזה. מן הסתם לא הצגתי בפניהם חומר ארוטי ובוטה, בדיוק כפי שאני מסתיר מהם חומרים כאלה כשאני מעלה אותם בפייסבוק. אני לגמרי מאמין בכך שלגיטימי שלמבוגרים יש עולם משלהם, כזה שמוסתר וסודי מהילדים. לא הכל צריך להיות גלוי, ומצד שני הילדים לא צריכים לגדול בבועה. הם נחשפים יום יום לגירויים ותכנים בעייתיים הרבה יותר מצילומי עירום, וכהורה חשוב לי שהילדים שלי יקבלו תמונה נכונה וכלים להתמודדות. פתיחות ותקשורת הם הבסיס לכך.
אלא מה, הסיפור עם החסימה בפייסבוק גרם לי להבין ששעה שאני מסתיר את התכנים הבוטים – הארוטיים שאני מפרסם מילדיי, יכול להיות שילדים אחרים נחשפים להם בגלל שיתוף או לייק שעשו הוריהם. לא מתאים, לא לכך כיוונתי.
יש במה אחרת?
קצת קשה לוותר על הזירה המרכזית. בשלב זה אני נוטה למתן את הקו בפייסבוק. להעלות רק תמונות שעונות על הכללים ולא מאתגרות מדי את הקהל שם בחוץ. זה מרגיש קצת מוזר בעולם שבו לא חסרות פרובוקציות ולא חוסכים בריגושים וגירויים בכל מדיה אפשרית, כולל ערוץ הילדים, קליפים, וכל תוכן תרבותי, פירסומי וחדשותי אליו כולם נחשפים כולל ילדינו. ובכל זאת אני מעדיף להיות עם ה good guys ולא להיות trouble maker במדיה המסויימת הזו שפתוחה בסופו של דבר לכולם. כמובן שאני ממשיך לפרסם חומרים באתר של סטודיו אקספוז, ויהיו טיזרים והפניות מהדף של הסטודיו לתכנים בוטים באתר. זו נראית לי פשרה לא רעה… לא גרפית מדי, בכל הנוגע לפייסבוק. אולי אתם מכירים במה רלוונטית אחרת להצגת היצירות הללו? אשמח לשמוע על כך, בפרטי או בתגובה.