יש הרבה "סוגים" של לקוחות שעוברים אצלי בסטודיו. החלוקה הקטגורית לא ממש חיונית כשמדובר בצילומי עירום כיוון שכולם מחפשים את אותו "וואו"… אותו אימפקט עוצמתי שיהיה לצילומים, ואותה חוויה חיובית ומרגשת, הן של הצילומים והן של האנשים שיזכו לראות את התמונות שיצאו. ובכל זאת הפעם אני רוצה להתעכב על קטגוריה אחת של לקוחות… נקרא לה "אנשי היומולדת".
יקירי, זה בשבילך…
מגיעות אליי לסטודיו אקספוז הרבה נשים
. מדהימות יש לאמר, כיוון שכל אחת בדרכה מצליחה לקחת את הרעיון הזה של "לשבור את השגרה", למהול בו קצת מ"אלמנט ההפתעה" ולערבב פנימה קורטוב של יצירתיות. אני מופתע מכמות הרעיונות היצירתיים שיש לאנשים (בעיקר נשים, חייב להודות) שמשאירים אותי מופתע כל פעם מחדש. אם חשבתם שאחרי סשן צילום עירום נותר רק דיסק שמחביאים בתחתיתה של איזו מגירה בארון הבגדים במקום לא נגיש – טעיתם. אני יכול להעיד על הרבה בעלים מאושרים שקיבלו מתנות מסוגים שונים מנשותיהם, אם זה באופן מקוון, או בהדפסה, או בגאדג'טים כאלה ואחרים. השמים הם הגבול, והעירום הרי פורץ את הגבולות…
אהובתי, בואי נשבור את השיגרה…
הם מגיעים בזוג… קצת נרגשים, הוא מחייך, היא מסמיקה ומופתעת, או שכבר יודעת אבל עדיין עם חיוך כזה של "אני לא מאמינה שאני מצטלמת בסטודיו לצילום עירום". הוא כבר היה איתי בקשר דרך האתר ואח"כ בטלפון, שאל את כל השאלות המתבקשות, קיבל את התשובות, עכשיו הם כאן. בשעתיים – שלוש הקרובות תהפוך ההתרגשות הזו לתמונות ממשיות, והמבוכה תתמוסס כשגוף יצמד לגוף. יש משהו ממש יפה באינטראקציה בין בני זוג שנוסכים זה בזו ביטחון. לפעמים מגיעים לסשן צילומים לא מאותו מקום, לא מאותה רמת מוכנות (למשל כשהגבר מפתיע את אהובתו), אבל בדרך כלל התמונות הראשונות שמופיעות על המסך, ובעיקר המגע והקירבה של בן הזוג עושים את שלהם וכשהוא מחבק אותה, החיוך הזה שיש לה על הפנים הוא הדבר האמיתי, ואותו אני מחפש לצלם. משם הכל כבר זורם, והתמונות מדברות בעד עצמן.
יומולדת יש רק פעם בשנה?
שמתי לב לאחרונה למגמה מעניינת. רווקים ורווקות מגיעים אליי לצילומי עירום ללא קשר לאירוע כלשהו כגון יום הולדת. הם פשוט רוצים, אז הם באים. לפעמים היא מספרת לי ש"תמיד רציתי להצטלם בעירום אבל לא היתה לי ההזדמנות" ולפעמים הוא מספר לי שראה צילומים אצל חבר או חברה, נדלק והחליט ספונטנית שגם הוא רוצה. כך או כך, שמתי לב שאצל הנשואים המצב שונה… פחות ספונטניות, יותר היצמדות לאירועים כרונולוגיים כגון יום הולדת או יום נישואין. מצד אחד זו תופעה מבורכת, אנשים שלא מסתפקים בזר פרחים או השקת כוסית לחיים, ומחליטים לשבור את השיגרה ולעשות משהו ממש מיוחד. מצד שני, מדוע אנחנו נזכרים לצאת מהשיגרה רק ביומולדת? האם אנו דואגים לעשות זאת גם בשאר חודשי השנה? האם אנחנו זוכרים להשקיע בבן או בת הזוג גם "סתם כך" בלי סיבה מיוחדת ובלי מאורע חשוב לציון? אני לא רומז שצריך לקפוץ לסטודיו אקספוז כל חודש, אבל אני בהחלט מעלה פה נקודה למחשבה. הזוגיות היא דבר שמבוסס על הרבה רוטינות, שגרה, יציבות. גידול הילדים, לוחות זמנים צפופים המורכבים מקריירה, חוגים, חברים… מעט מאוד משבצות זמן פנויות לתחזוקת הזוגיות. יומן פתוח… פגישות נרשמות. מתי פעם אחרונה פתחתם יומן ורשמתם יציאה למסעדה או לסרט יחד?
אז כן, יומולדת יש רק פעם בשנה
וכשיגיע יום ההולדת או יום הנישואין אתם ממש מוזמנים לצאת מהשגרה בסטודיו אקספוז. וכן, אני אקבל אתכם באותה שמחה גם סתם באמצע השנה. אבל אם תוך כדי הקריאה אתם קולטים שבחודשיים האחרונים בכלל לא הספקתם לבלות קצת זמן יחד, לבד, בלי הילדים, בלי העבודה… תפתחו יומן, תמצאו תאריך השבוע, ותצאו. כי יש 364 ימים נוספים בשנה וכל יום נחשב!